וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
רש"י
אל המדבר. אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ אֶלָּא בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל יִתְרוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם וּנְדָבוֹ לִבּוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם תֹּהוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה (שם):
בכור שור
ויבא יתרו. ולפיכך שהיו עמו כמו שפי' למעלה ויבא יתרו ובניו ואשתו אל משה אל המדבר ואיזה מדבר הר האלהים מדבר סין:
ברכת אשר
רש"י ד"ה אל המדבר, ...שהיה יושב בכבודו של עולם, ונדבו לבו לצאת אל המדבר, מקום תוהו, לשמוע דברי תורה. ע"כ. למה ובמה "כבודו של עולם"? והרי הרועים גירשו משם את בנותיו, כלומר לא רק שלא היו לו עבדים כי אם גם היה מזולזל כמי שירד מגדולתו (ראה רש"י למעלה ב, טז ד"ה ולכהן מדין). (פ' יתרו תשנ"ד)