וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃
בן איש חי
אני חותנך יתרו בא אליך י"ל מה חידש לו בזה שאמר אני חותנך דהוא יודע ומכירו בכך ולמאי אצטריך לפרש בכך ונ"ל בס"ד ע"ד מ"ש הרב חובת הלבבות ז"ל בשער יחוד המעשה דחסיד אחד בא לחנות לקנות דבר וא"ל בעל החנות שהוא מוזיל לו המקח בשביל החסידות ויראת שמים שיש בו א"ל החסיד אני באתי לקנות בדמים ולא באתי לקנות ביראת שמים ע"ש וטעמו של אותו חסיד פשוט דאין ירצה ליהנות מן יראת שמים שלו ובפרט בעוה"ז והנה יתרו נתגייר והיה בו יראת שמים הרבה ובודאי כל אחד מישראל מיקרו ומקבלו בביתו וכ"ש מרע"ה שאוהב יראת שמים אך אם היה מתאכסן אצל אחרים בודאי הם יכבדוהו ויקבלוהו בשביל יראת שמים כיון דאין לו קורבה עמהם אבל מרע"ה שיש לו קורבה גדולה עמו שהוא חותנו צריך לקבלו בכבוד בשביל הקורבה ולזה בירר יתרו הדבר בפירוש שא"ל אין אני מתאכסן אצלך בשביל יראת שמים אלא בשביל שאני חותנך יתרו בא אליך שאתה חייב לקבלני משורת דרך ארץ ונימוס העולם:
מגלה עמוקות
אני חותנך יתרו. במדרש דרש על השכינה שנקראת אני ד' שבאדני מורה על ארבע רגלי השכינה רזא עלאה איכא הכת מבואר בפי' הראב"ד לספר יצירה על (בראשית ג) הנחש השיאני שנסתלקו שני דלתין מרזא דתרין שמהן שד"י אדנ"י שמכח הזוהמא של נחש גרמו סגירות שני דלתות שהם שני שערים העליונים שעליה אמר דוד בגלגול של אדם (תהלים קיח) פתחו לי שערי צדק לי דייקא אותם שערים שננעלו בשעת חטא של אד"הר פתח הוא אח"כ כשנסתלקו שני דלתין נשאר השיאני לכן דרז"ל על יתרו (איוב לא) בחוץ לא ילין גר זה יתרו דלת"י לאורח אפתח זה יתרו שהוריד לו הקב"ה את המן (תהלים עח) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח רזא דהאי דלי"ת שנפתח לו ונתקן שם של אדני במלוי ז"ש אני חותנך יתרו בא עתה לתקן מדת אני לקיים קרא ודלת"י לאורח אפתח כי יתרו שהיה אורח ופתח דלת גרים הנכנסים תחת כנפי השכינה שנקראים גרי צדק אינון וודאי שפותחים להם שערי צדק ז"ש ויבא יתרו לאכל לחם לפני אלקים שהיא השכינה כי אני הוא סוד השכינה ד' הם ד' רגלי המרכבה ומשה אמר אדנ"י למה הרעות לעבדך הוא ענין ל"א סעודות שאכלו ישראל מן חררה וטעמו בה טעם מצה רזא דמלה שהשלימו שם של אדני כהויתו כי ד' מן אני מורה על מצה פרוסה שהיא לחם עוני על בחינות ד' שבאדני (שופטים ד) חבר הקני נפרד מקין קנ"י נוטריקון ק"ליפות נ"גה י"תרו דאיהי רזא דשרי בחבורא וסיים בפירודא ז"ש נפרד מקין גר הייתי בארץ נכריה ניצוצות טהורות שהיו בכוש שהעלה אותם משה במלכו שם מ' שנה והוא תיקן אותם. יתרו לקבל דכורא רחב לקבל נוקבא ליתרו הוסיפו ו' שהוא כלול דכורא של שש הנה שנא ה' דייקא שאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול י"י ורחב גם היא רצתה לעלות באות אמ"ת שנתנו ליתרו עד שהשיבו להם תקות חוט מפני שהיא סוד נוקבא יהושע פני לבנה נרמז שם של אדני תקות הוא סוד אני מן אדני חוט השני מורה על השכינה (משלי לא) כי כל ביתה לבוש שנים: