כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃
דברי דוד
כי יהיה להם דבר בא, מי שיהיה לו הדבר. דקשה דהתחיל לשון רבים להם וסיים בלשון יחיד בא. ע"כ פירש דלהם היינו לאחד מהם יהיה לו דבר טענה. והוסיף רש"י ה"א וכתב הדבר דקאי על הטענה שהיא מיוחדת לאחד מהם ולא לשניהם יחדיו:
ברטנורא
שקודם מתן תורה אין לומר והודעתי את חוקי האלהים נ"ל דמאן דאמר קודם מתן תורה יפרש חוקי האלהים מזאת שנצטוו במרה ושבע מצות שנצטוו בני נח. מהר"ר: