וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
אלשיך
ויבחר משה אנשי חיל וגו'. אומרו למעלה הדבר הגדול יביאו אליך. ופה הוא או' הדבר הקשה. הוא כי העולה על רוח יתרו שאינו דומה דין ממון רב. שאם יעות משפט יהיה ההפסד מרובה. לדין של שוה כסף או פרוטה שהפסדו מועט. וכל שוגה בו לא יפסיד אל המעוות. כי אם מעט מזער וע"כ אמר הדבר הגדול יביאו אליך שהפסדו רב. אך הדבר הקטן שההפסד מועט ישפטו הם. שגם כי יטעו ההפסד מועט אך בהגיע הדבר אל הפועל לימדם משה האמת והוא כי כך הוא דין פרוטה כדין אלף ככר זהב. ומה גם לאיש עני שפרוטה אצלו כהון רב לעשיר אך אין ההפרש רק בין קושי וחומר הדין לדבר הפשוט כי הדין הפשוט וידוע לכל אפי' הוא של הון רב הוא קל. אך יקרה והיה דין של שוה פרוטה, קשה מלדעת היכן הדין נוטה. ויהיה נבוך בו. ע"כ הוא אומר והדבר הקשה יביאון אל משה שהוא הקשה לדעת מה דינו יביאון אל משה והדבר הקטון להשיג מה דינו. ישפטו הם:
חזקוני
ויבחר משה אנשי חיל כגון אלו היה יכול משה להכיר עשירים, אבל מדת הלב כגון יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אין בשר ודם יכול לראות רק לפי אומד הדעת, לפיכך לא הזכירם כאן וגם במשנה תורה לא הזכיר משה, רק חכמים ונבונים וידועים לפי שכ״כ יש ביד אדם להכיר בחברו אם הוא חכם אם לאו אבל ירא שמים אינו יכול להכיר.
אבן עזרא
ויבחר משה אנשי חיל. שהיה דבר ברור ולא הזכיר יראי אלהים כי הוא לבדו ידע לבב אנוש ומשה אמר כי בחר לנו אנשים חכמים כי יוכל לדעת זה רק יש חכם שאיננו ירא שמים והזכיר ידועים שהם למראה העין, ולא הזכירם עתה כי אחז דרך קצרה: