וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
זרע קודש
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שתכהנו לי בזה שתמלכוני עליכם ולכן ר"ת מתיבת אלו הוא מלכות וזהו עיקר קבלת התורה שנקבל עלינו מלכותו ית"ש ובזה שקבלנו נהי' אנו ממלכת כהנים וזה ענין השני כתרים שהי' לנו באמרינו נעשה ונשמע שהי' לנו שני עדים שקבלנו מלכותו ית"ש ולכן אח"כ במעשה העגל שפרקו עול מלכותו ית"ש נאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב שלא הי' להם הב' עדים הנ"ל ולכן עיקר הכל קבלת מלכותו ית"ש בכל לב ונפש:
רש"י
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. שָׂרִים, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וּבְנֵי דָּוִד כֹּהֲנִים" (שמואל ב ח'):
ברטנורא
אלה הדברים לא פחות ולא יותר פי' שהכתו' בא למעט כלומ' את הדברים האלה ממש תדבר אליהם ולא תוסיף להן יעודין טובים כדי שלא יקבלו המצות על מנת לקבל פרס. וגם לא תפחות מהם שמא יתיראו מעונש ויבואו לקבל המצות מיראה. ונפקא מינה לדורות כשיבא הגר להתגייר ולחסות תחת כנפי השכינה אין להרבות לו ביעודין טובים וגם לא באזהרות ועונשים לסבה זו: