וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃ (ס)
בכור שור
וירד משה ואח"כ וידבר אלהים. שהיה משה מדבר עומד ביניהם כששמען עשרת הדברים שמעו מפי הק' אבל רבות' אמרו כי אנכי ולא יהיה לך שמעו מפי הגבורה והשאר ממשה ופי' ר' יוסף קר"א ז"ל שהמקראות מוכיחים כן דאנכי ולא יהיה לך מדברים כאילו הוא עצמו מדבר אליהם ומלא תשא ואילך כאילו מדבר ע"י שליח דכתיב כי לא ינקה ה' ולא כתיב כי לא אנקה וכתיב כי ששת ימים עשה ה' ולא כתיב עשיתי וכתיב אשר ה' אלהיך נותן לך ולא כתיב אשר אני נותן לך:
ברכת אשר
רש"י ד"ה ויאמר אלהם, התראה זו. ע"כ. וזה מן הדיבורים שבהם מוטב היה, שלא לפסק כלל בין ציון הדיבור והדיבור עצמו, שהרי כוונת רש"י כאן לומר, "ויאמר אלהם" התראה זו שבפסוק הקודם, וחבל שאין עושין כן. (פ' יתרו תשמ"ז)