וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃
בן איש חי
בנערינו ובזקנינו נלך י"ל תיבת נלך זו לשון יתר מאחר דאמר לבסוף נלך ונ"ל בס"ד לומר בנערינו ובזקינינו הן אנשים הן נשים בודאי נלך שכולם בני עבודה והליכתם חיוב ומאחר דהגדולים מנערים עד זקנים צריך שילכו לכן ראוי שגם בבנינו ובבנותינו שהם קטנים ואינם בני עבודה וכן בצאנינו ובבקרינו נלך כי הקטנים איך ישאר לבדם וכן הצאן והבקר וצריך שילכו דרך אגב ונ"ל בס"ד הזכיר לו עתה ג"פ ב"ו בר"ת בנערינו ובזקינינו וכו' כיון בזה לשם א"ז ב"ו נ"ה שהוא סודו משולש בג"פ ב"ו כל שליש הוא מספר ח' כנודע והוא השומר את ישראל ורמזו אותו בשירת הים כנודע: