שמות י:כא מפרשים: דברי אמת, פני דוד, בית הלוי ופענח רזא

ויהי חושך כו' וימש חושך מהו לשון וימש כי להפרושים הידועים אינו מדוקדק וגם ולכל בני ישראל הי' אור ודאי לכל כי הי מנייהו מפקת. אך הנה פרשנו הפסוק וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לבו הוא ועבדיו משמע ע"י זה והוא תמוה. אך הנה פרשני על ושמתי פדות בין עמי ובין עמך כו' הלא כתיב קודם זה שלא תהי' כן בבני ישראל מהו לשון כפול ולשון פדות. אך הנה כתיב נתתי כפרך מצרים כו' ואתן אדם תחתיך כאן לשון עבר נתתי ואח"כ לשון עתיד ואתן. אך הנה אותו נס שכבר נפתח המקור והשפעה עליו פעם אחד נקל לעוררו בכל עת ע"כ מתורץ קושית אבן עזרא על נס יוכבד בת ק"ל שנה היתה. כי כבר נפתח נס זה ע"י שרה אמנו והיה נקל אח"כ [לבוא עוד] וזה נתתי כבר כפרך מצרים כו' וגם עתה מסתמא אתן אדום תחתיך כו' כי הנה במצרים היו פושעי ישראל שהיו מסכימים עם מצרים בסתר ובגלוי ובאמת המכות לא הזיקו לשום בר ישראל. כי גם במצרים היו מסתמא איזו טובים כמו הירא את דבר ה' והיה המצרים הטובים פדיון לישראל הרעים כי אעפ"כ הם טובים לה' מגוים טובים כי אע"פ שחטא ישראל הוא ויש לו אלקותו ית' עליו באיזה דברים משא"כ גוי אין אלקים כל מזימותיו. כ"א הירא את דבר ה' במכות שלא יענש כי ראה בפועל [אז] הניס כו' ולולא כן היה נענש. והנה הקב"ה לא רצה לברא את העולם בפ' כי הוא ר"ת פדות ופדיון כי צריך לישראל עכ"פ פדיון גוי והש"י רצה לברוא את העולם בב' ר"ת ברכה: וזה ושמתי פדות עי"ד זה תראה הפרש בין עמי ובין עמך מי העיקר ומי כפרו. וזה כתיב במכה אחרת וכוונתו ית' על כל המכות כן ופרעה במכה שניה מזה שכח מזה וזה וישלח והנה לא מת ממקנה ישראל עד א' והוא ידע שיש בין ישראל רשעים שהיו מחזיקים עמו ע"כ ויכבד לבו כו'. וזה פרשנו שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים פי' גם בתוככי היו מצרים שהיו אנשים שהסכימו עמו ויהיו רשעים כמותם עי"ד זה בפרעה ובכל עבדיו גם באותן שהיו טובים מעט. וזה ויהי חושך על ארץ מצרים פי' שתהיה גם על אותם גוים שאינם כ"כ רעים עיד"ז וימש חושך מפושעי ישראל [לשון הסרה כמו לא משו מקרב המחנה]. וכן הי' ויהי חושך בכל ארץ מצרים כו' ולכל בני ישראל היה אור:

אפשר לפרש במשז"ל דבחשך מתו רשעי ישראל. גם אז"ל דכל המכות ברגע קטן היו באות על ישראל ותכף היו נצולים אך הוצרכו לכך למען דעת תוקף המכות. וז"ש ויהי חשך וכו' והטעם וימש חשך ויוסרו הרשעים כי הם חשך ואפלה וכמשז"ל ולחשך קרא לילה אלו מעשיהם של רשעים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים בכל דייקא אף לישראל גזרה שוה. אך תכף ולכל בני ישראל היה אור דאין האור ניכר אלא מתוך החשך רק בשביל שידעו ישראל מה עצמו גבורות ה' וחוזק המכות הבאות על מצרים לכך כמו רגע החלו עולין על ישראל וכמו רגע מסתלקות. ובזה פירשו כת הקודמין פ' והסיר ה' ממך כל חולי דלעתיד המכות מחודשות הבאות על הגוים בתחילה הלא מזער כמעט רגע יבואו על ישראל ויסתלקו וזהו והסיר וכו' וזהו בחדשות ברם כל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת דבמצרים אתם ידעתם עמקן וצערן לא ישימם בך כלל כי כבר ידעתם מאז הייתם במצרים עכ"ד בקיצור:

וימש חשך. וְיַחֲשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ יוֹתֵר מֵחֶשְׁכּוֹ שֶׁל לַיְלָה, חֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה יַאֲמִישׁ וְיַחֲשִׁיךְ עוֹד: