וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃ (פ)
מדרש לקח טוב
ויצא מעם פרעה, זה מודיע כי משעה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך (שמות י כט), לא זז משם עד שאמר לו למשה רבינו כל הדברים האלו.
פענח רזא
כן דברת, פי' שלא אוסיף לבא אליך ראות פניך אבל אתה תבא אלי כדכתיב וירדו כל עבדיך אלה אלי. מהר"ר משה:
פענח רזא
לא אוסיף עוד וגו', וקשה מנא ידע משה הרי עדיין לא נאמר לו עוד נגע א' וגו', וי"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה ובאמת עוד נגע א' נאמר לו קודם זה וכתיב בי' נגע אחד אביא, אני ולא השליח:
רש"י
כן דברת. יָפֶה דִּבַּרְתָּ וּבִזְמַנּוֹ דִּבַּרְתָּ. אֱמֶת שֶׁלֹּא אוֹסִיף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ (מכילתא ושמות רבה):