וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי׃
ברטנורא
את אשתי השפחה קשה מאי למימרא ומאי קשה ליה י"ל שרש"י מתירא פן תפרש את אשתי הישראלית דגבי כנענית לא שייך למימר אשתי שאין לו בה אישות ותפרש עם אשתי ועם בני כלומ' אהבתי את אדוני שהוא מטפל עם אשתי ועם בני כלומ' שאין בידי לפרנסם וכל זמן שאני בבית אדוני הוא מפרנסם לכך פי' רש"י את אשתי השפחה דלא נוכל לפרש בישראלית דהא כתי' ואת בני ובני ישראלית מאן דכר שמייהו:
ברכת אשר
"...אהבתי את אדני את אשתי ואת בני". תמיהני אם "את... את... ואת" פירושו: גם וגם, או שמא: או... או קתני. במכילתא דרבי ישמעאל אין דרשה על קטע זה ולא מצאתי, לא ב"מקראות גדולות" ולא ב"תורה שלמה". וראה ב"דעת מקרא" כאילו זוהי חבילה אחת, כלומר גם וגם. ואני לא ידעתי, מה יהא דינו של עבד עברי שיש לו רק בן אחד או רק בנות מן השפחה. ובאשר לסברא - יש לכאן ולכאן. אפשר שהתורה באה להכביד על רצונו להמשיך להיות עבד, ואפשר שהתורה מתחשבת ברגשותיו ועל כן אינה דורשת אלא או... או. (פ' משפטים תשס"ג) וכך פסק רמב"ם (הלכות עבדים ג, יא): לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים - אינו נרצע, שנאמר "אהבתי את אדני את אשתי ואת בני". וראה דברי רש"ר הירש על אתר.