שמות כא:יג מפרשים: פענח רזא, רש"י, דברי דוד וברטנורא

וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ (ס)

פענח רזא

והאלהים אנה לידו, פירש"י הקב"ה מזמנן לפונדק א' וכו' וקשה אכתי משפט מעוקל הוא דעל הראשון שהרגו בשוגג בלא עדים לא מחייב עתה גלות עדיין שהרי בלא"ה על השני שבפונדק גולה, וי"ל דהאי שני גברא קטילא הוא מכיון שהוא כבר הרג במזיד ונפרע לו הגלות של ראשון בזה, אבל קשה הלא זה שהרג במזיד משפטו מעוקל דאלו הוו עדים הוה בסייף ועתה שמת במה שהלה נופל עליו הוי בסקילה החמורה, וי"ל שנופל עליו וסכין בידו והרגו בסכין קאמר דהוי כעין סייף:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואשר לא צדה. לֹא אָרַב לוֹ וְלֹא נִתְכַּוֵּן:
שאל רבBookmarkShareCopy

דברי דוד

ואשר לא צדה, לא ארב לו ולא נתכוין לשון ארב הוא פירוש על לשון צדה כמ"ש רש"י אח"כ אלא שצריך להוסיף לא נתכוין דאל"כ קשה דמשמע דבארבות תליא מילתא דהיינו שמבקש צדדים היאך ימיתנו ולא אם ימיתנו בלא זה, ובאמת אין חילוק בזה אלא בנתכוין תליא מילתא וזהו הכוונה במלת ארב:
שאל רבBookmarkShareCopy

קיצור בעל הטורים

זמין למנויי פרימיום בלבד