שמות כא:יד מפרשים: חתם סופר, פענח רזא, רש"י ודברי דוד

*מעם מזבחי תקחנו למות וגו' יש לפ' עפ"י מה שאית' בגמר' חולין דף י"א דהא דאמור רבנן דאזלינן בתר רוב אתיא מרישא של עולה ושאר קרבנות דניחוש דילמא טריפה הוא ע"כ דאזלי' בתר רוב וכיון דמוכח דאזלינן בתר רוב ממילא קטלינן להרוצח ולא חיישינן דילמא טריפה הרג דאזלי' בתר רוב כדילפינן מקרבנות והנה לקח מצינו לשון לימוד כדכתיב כי לקח טוב נתתי לכם וזה וכי יזיד איש על רעהו להרגו "בערמה" שיאמר טריפה הרג ע"ז אמר מעם מזבחי מקרבנו' שצויתי להקריב ע"מ תקחנו תלמוד ממנו למות שחייב מיתה, (ומצאתי ד"ז גם מרב חיד"א זצוק"ל בשם חכמי אשכנז):

מעם מזבחי וגו', וקשה מה ראה יואב לתפוס בקרנות המזבח וכי לא ידע האי קרא, וי"ל כיון שכבר קבל קללת דוד ע"ע יחולו על ראש יואב וגו' וסבר דזה עונשו ולא יומת עוד ואמר או זה או זה לא אצא עד כי יתיר לי קללת דוד אביו:

וכי יזד. לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מַכֵּה אִישׁ וְגוֹ' שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ גּוֹי, וְרוֹפֵא שֶׁהֵמִית וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁהֵמִית בְּמַלְקוּת אַרְבָּעִים, וְהָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וְהַשּׁוֹגֵג, תַּ"לֹ וְכִי יָזִד – וְלֹא שׁוֹגֵג, עַל רֵעֵהוּ – וְלֹא עַל גּוֹי, לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה – וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהָרוֹפֵא וְרוֹדֶה בְנוֹ וְתַלְמִידוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְזִידִין אֵין מַעֲרִימִין (מכילתא):