שמות כא:כא מפרשים: רש"י, דברי דוד, אבי עזר ובכור שור

אך אם יום או יומים יעמד לא יקם. אִם עַל יוֹם אֶחָד הוּא פָּטוּר עַל יוֹמַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא יוֹם שֶׁהוּא כְיוֹמַיִם, וְאֵיזֶה? זֶה מֵעֵת לְעֵת (מכילתא):

לא יוקם כי כספו הוא, הא אחר שהכהו כו' קשה הא בכל התורה אנו דורשים דיוק דמכלל הן אתה שומע לאו כו' והרא"ם נכנס לפלפול ארוך בשביל זה. ולי נראה לדקדק עוד בלשון רש"י שהרשים לא יוקם כי כספו הוא, ולאיזה צורך הרשים תיבת לא יוקם שהרי לא הביא ע"ז שום דבר, אלא נראה דרש"י בא לפרש לשון הוא דלכאורה קאי אעבד לומר שהעבד הוא כספו של האדון ע"ז קשה דזה מוזכר בתיבת כספו דמשמע של האדון מדלא אמר כסף סתם. ע"כ פי' רש"י דהאי הוא, קאי על לא יוקם כלומר דמיירי ודאי על האדון, וע"ז קאי הוא ולמיעוטא אתא כלומר דוקא האדון לא יוקם אבל אחר יוקם. זהו כוונת רש"י ועל התורה גופה לק"מ למה לי הדיוק דאתא למעוטי מי שמכר עבדו לשלשים יום ששניהם אינם בדין יום או יומים דהכי ס"ל לר' אליעזר מכח כספו הוא המיוחד לו דוקא כדאיתא בפ' ח"ה (דף נ').

הנה יוקם שהוא מבנין. לכאורה דברי הרב מתנגדים נגד המדקדקים השמים מרחק רב בין בנין פועל הדגש לנפעל. אך הרב בא במתק שפתיו להורות שהוא מחסרי נו"ן. ולא תאמר שהוא על דרך הוקם המשכן מנחי ע"ן. לכך קאמר שהיא מחסרי נו"ן אשר נחסר מקומו מהבנין הזה אבל הוראתו כאלו נכתב יונקם. כמו יותן מים על זרע. ואי לא מסתפינא מחקתי שלש תיבות שהוא מבנין נפעל וקרי ביה כמו יונקם: