עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃
תפארת שלמה
עיין תחת עין כו'. חבורה תחת חבורה. כוי' תחת כוי'. הרמז בזה עפ"י סוד להורות מעלת איש הישראלי אשר באתערותא דלתתא אתער לעילא כמ"ש דע מה למעלה ממך. פי' מה שנעשה למעלה הוא ממך ע"י מעשיך הטובים שלמטה. וז"ש עין ה' אל יראיו. מי ששומר את עיניו מראות במקום שאינו ראוי מעורר עינא פקיחא למעלה כמ"ש בתמר ותשב בפתח העינים. תמר רמז לשכינה היא יושבת בפתח עינים מי ששומר כח הראות השכינה מתדבקת בו. וז"ש אי' הקדשה היא בעינים. עין לא ראתה אלקים יעשה למחכה לו. מי ששומר עיניו כו' יעשה למחכה לו. וז"ש ונראהו עין בעין. מעין עוה"ב פי' עי"ז יכול לבא לעוה"ב הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. וזה הרמז בפ' עין תחת עין העין שלמטה הוא כביכול נגד העין שלמעלה כנ"ל. כוי"ה תחת כוי"ה רמז לאותיות שם הוי' שעולה כ"ו. י"ה רומז לעולם העליון בי"ה ה' צור עולמים. וז"ש גבי חנה ותתפלל על ה' למעלה משם הוי' ב"ה. חבורה תחת חבורה. רמז חבור ו"ה. שביד הצדיקים לחבר וליחד שם הוי' ב"ה:
רש"י
עין תחת עין. סִמֵּא עֵין חֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ כַּמָּה שֶׁפָּחֲתוּ דָּמָיו לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וְכֵן כֻּלָּם; וְלֹא נְטִילַת אֵבֶר מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק הַחוֹבֵל (בבא קמא דף פ"ג):
אלשיך
עין תחת עין כו'. אחרי אומר ונתת נפש תחת נפש ראה והנה יתחמץ לבב אנוש באומר נפש תחת נפש. כי הלא מהראוי יאמר איש תחת איש. ויוכלל גם הגוף כי הלא הנהרג ע"י הרוצח. והנהרג בב"ד על שהרגו גוף ונפש יאבדו גם שניהם. ולמה הס שלא להזכיר רק את הנפש. ע"כ אמר עין תחת עין כו'. לומר דע איפה כי אין החומר נחשב בערך הנפש. כי הלא החומר אין חשיבותו למעלה מערך שווי ממון. כי הלא עין תחת עין כו' כויה תחת כויה כו'. כי כל אלה למה שהם אברי החומר אין חילופם אלא ממון כנלמד בגמ' בפירוש ולא ינקרו את עין המפיל את עין חבירו וכיוצא. ולמה לא יהיה האבר תחת האבר ממש. כנפש בנפש. אלא הוי אומר כי אין החומר נחשב רק כשוה כסף בעלמא. כי כל האיברי' כעבדי הנפש. מקנת כסף המה. וע"כ ישלם ממון על אשר הפסידו ממנה. והנה ממוצא דבר יצא עתק מפי איש לומר א"כ איפה שכל חסרון ומכות החומר גרועות ממכות הנפש גם הייסורין הבאים על גוף האדם. לא יכפרו בעד המכות הראויות ליתן בנפש בגיהנם. כי הלא דע איפה כי לא כן הוא כי הלא כי יכה איש את עין עבדו כו'. או שן אמתו כו' לחפשי ישלחנו את נפשו וגופו. תחת עינו ושינו על היות אבר א' משחרר את הכל. והנה אנחנו עבדים לאדוננו יתב' אדון הכל. וע"כ ממנו נלמוד כי אותנו ישלח חפשים מאשמותינו תחת ייסורי אברינו. והוא מאמר ז"ל בב"ר (ובברכות דף ה') על פסוק אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. מק"ו ומה אם עבד כנעני על שן או עין נאמר לחפשי ישלחנו מי שקבל ייסורין בגופו עאכ"ו שישלחנו הקב"ה לחפשי לעה"ב ורבי חמא כד הוי חזי לההוא סגי נהור. הוה קרי בר חרי כו' כמפורש אצלנו בשערים בפ' מקץ בס"ד: