וְכִֽי־יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־אֶת־עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃ (ס)
מדרש לקח טוב
ד״א עתה תראה, עתה תראה גדולתך במצריים, וכה״א וגם האיש משה גדול מאד וגו׳ (שמות יא ג), להודיע לכל כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו, משל לשר שמצא את בנו ביד הלסטים משעבדים בו, אמר השר אם אני אומר להם הניחו את בני ולכו לשלום, אין זה גבורתי, ולא לבני כבוד, אלא אני מייסרם ביסורין כדי שידעו מה עשו לבני, ולהודיע לכל גבורתו של מלך, וכל שכן שכבר הבטחתי לאברהם אביהם, וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו יד), לפיכך עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו. שתי פעמים, כי ביד חזקה ישלחם, זו מכת הדם, שלא היה להם ללבון הלבנים, ועל כרחו שלחם, כמו לחפשי ישלחנו (שמות כא כו), וביד חזקה יגרשם, זו מכת בכורות, שנאמר כלה [גרש] יגרש אתכם מזה (שם יא א), וביד חזקה יושיע אותנו, מי שגאל את אבותינו מעבדות לחירות, הוא יגאל ויושיע אותנו,ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, להודיע לכל באי עולם כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו, למען דעת כל עמי הארץ כי ה׳ הוא האלהים ואין עוד.
שפתי כהן
וכי יכה איש את עין עבדו יש בפרשה זו כ"ו מלות כנגד כ"ו איברים שהעבד יוצא בהן לחירות:
מדרש לקח טוב
ויגד. בלעג בשחיקה הגיד להם. לפיכך דין העבד לצאת בשן ועין. דכתיב אם שן עבדו ואם עין עבדו (שמות כא כו כז). כנגד וירא. וכנגד ויגד.
רש"י
את עין עבדו. כְּנַעֲנִי, אֲבָל עִבְרִי אֵינוֹ יוֹצֵא בְשֵׁן וְעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים: