וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן׃
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון. יובן בס"ד דרך רמז כי הני גוים רשיעי יש בהם שמתחלה ימתיקו סוד ביניהם ויתיעצו על איש הישראלי לאכול כספו ע"י שיקריבו אותו אצלם ויהיה להם כבן בית מכניס ומוציא ומוליך ומביא וכל אשר יצטרכו לקנות חפצים או מעות בעין יקחו ממנו ומראים לו ריוח לפי שעה שיתרצו עמו לחשוב עליהם רבית שלשים למאה ויותר גם אין מדקדקים עמו בחשבון ומבטיחים אותו לפרוע בפעם אחת הסך הגדול שיעלה לו עליהם ואח"ך כשרואים שהיהודי לוחץ אותם על המעות וכלתה אליהם הרעה אז ימתיקו סוד ביניהם ויתיעצו להרגו ולשפוך דמו חנם והוא שיביאו אותו לבדו בערמה לביתם והורגים אותו ואח"ך מחתכים אותו לחתיכות ומניחים אותו בתוך הסיס"כאנה שלהם ומוציאים אותו מן פתח העיר כדרך כל אדם שיצא מן העיר עם כלי תשמישו כדי שלא ירגישו בהם שומרו הפתח ואחר שיוצאים מן העיר וירחיקו קצת אזי באישון לילה ואפילה ישליכו חתיכות גווייתו עם אבנים כבדים אל תוך הנהר או יניחו אותו כאחד הפחתים אשר כמדבר ויכסום בעפר ולא יהיה ניכר מזה כלום. ויש שמתחברים עם הישראלי ומראים לו אהבה עזה ואחר שידעו שלבו נאמן בהם אזי באים אצלו וא"ל הבא מעות בידך ונלך לבית פ' ונקנה דבר פ' שהוא שוה סך גדול ונקח אותו בזול הרבה פחות מרביע שוויו וזה האיש יאמין להם והוא כשה לטבח יובל שנכנס עמהם לאותו בית ומעותיו עמו והם לוקחים ממונו ואח"ך הורגים אותו וג"כ יחתכו אותו ויעשו בו כאמור וכאשר קרה בעו"הר דברים כאלו רח"ל בעיר בגדאד כמה פעמים לתפ"ץ ה' ישמרנו ויצילנו מכל דבר רע וישמרנו עם כל אחינו עמו בית ישראל אכי"ר. והא ודאי מכאן תוכחת מגולה לאנשים שעוברים על דברי חז"ל שאמרו אסור לאדם שיתייחד עם הגוי וחז"ל הם אמת ודבריהם אמת ומי זה ואיזה הוא אשר ימלאנו לבו לעבור על דבריהם ואם יראה האדם שכמה אנשים מתיחדים עם הגוים הרבה פעמים ויוצאים בשלום אל יבטח לבו בזה כי המצודה הפרוסה בתוך הים הרבה דגים עוברים עליה ואינם ניצודים אבל עכ"ז סוף כל סוף המצודה מוציאה דגים בתוכה ואם כן איך האדם לא יחוש לעצמו בזה אפי' מספק כל דהו ה' ברחמיו ינחנו במעגלי צדק למען שמו וישמרנו ויצילנו לעד אכי"ר.
רש"י
וכי יגף. יִדְחֹף; בֵּין בְּקַרְנָיו, בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בְּרַגְלוֹ, בֵּין שֶׁנְּשָׁכוֹ בְשִׁנָּיו, כֻּלָּן בִּכְלַל נְגִיפָה הֵם, שֶׁאֵין נְגִיפָה אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה:
אלשיך
וכי יגוף שור איש כו'. עד כה דיבר מאשר יחטיא את הזולת שחייב לתקן את אשר עוותו. אמר כי לפעמים ימשך מראובן זכות לשמעון ויהיה ראובן חייב ליתן את הדין והוא כי חומר ראובן הוא בעל חמה כשור איש כי הנפש הנקראת איש הוא בעל החומר ויקראהו יגוף ויכניע חומר. ויצה"ר איש את חומר רעהו בייסורין. עד ימות יצרו ויכנע מגאותו ואז טוב לו כי ישוב בתשובה בהכנעו כי ידכאנו בייסורין. אמר כי גם הוא ימכר וישתעבד ביד הזולת בייסורין מדה כנגד מדה. עד שוחצו את כספו שהוא יאבד בייסוריו חצי כוסף חמדתו לבלע ולהשחית מאשר היה לו וזהו וחצו את כספו וש"ת ולמה לא יהיה עד יאבד כל כספו וחמדתו. הלא הוא כי גם את המת יחצון כי גם זכות המת שבוטל יצרו ותאותו יש לו בו חלק כי על ידו נתגלגל ששב עד ה'. אך אם הועד שלשה פעמים לעשות כן. חייב מיתה לשמים וזכות המת יהיה לו לעצמו: