שמות כב:טו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, אבן עזרא הקצר ורמב"ן

וְכִֽי־יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

רש"י

וכי יפתה. מְדַבֵּר עַל לִבָּהּ עַד שֶׁשּׁוֹמַעַת לוֹ, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ וַאֲרֵי יְשַׁדֵּל, שִׁדּוּל בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי כְּפִתּוּי בִּלְשׁוֹן עִבְרִי:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

אשר לא ארשה. כי המאורשה אעפ"י שלא נבעלה נקראת אשת רעהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא הקצר

מהר ימהרנה לו לאשה. מגזרת אחר מהרו (תה' טז ד) ושם פרשתיו ובעבור שמצאנו באנוסה חמשים כסף (דבר' כב כט) אמרו כי כן מהר הבתולות ודרך דרש כי כ' וה' ממלת כמהר יורה שכתובת בתולה מן התורה ויותר היה נכון לדרוש כן מהטעם כמהר כמה הוא רי"ש הוא שהם כסף זוזי מאתן וחכמינו העתיקו שיש עליו עונש בושת ופגם:
שאל רבBookmarkShareCopy