אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ (פ)
תפארת שלמה
אם טרוף יטרף יביאהו עד הטריפה לא ישלם. הרמז בזה ע"ד רומז לק"ש ע' של שמע וד' של אחד. כאשר כבר נתבאר כי יש חלילה מצות הנטרפו' בין החיצוני' וע"י כוונת ק"ש במס"נ ובדו"ר יכול להוציא משם אשר טרפו החיצוני' חלילה. וזה אם טרוף יטרף חלילה בין החיצוני' יביאהו ע"ד אז הטריפה לא ישלם לא יהי' שלימות בין החיצונים ותחזור אל הקדושה. וזה אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמם לחמוס ממך ג"כ הק"ש חלילה. וזה ג"כ לא תענה ברעך עד שקר. רעך זה הקב"ה רעך וריע אביך והבן. וכמ"ש בזוה"ק על פי שנים עדים כו' יקום דבר רמז לק"ש ונפילת אפיים במס"נ יקום דבר היא השכינה וד"ל:
פני דוד
וְאִם־גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ־יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו: אִם־טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם:
פני דוד
אפשר להסמיך כאן רמז דאם גנב מגוי והוא ר"ת ואם גנוב יגנב גוי והכא קאמר ואם גנוב שתגנוב מהגוי יגנב דהשר של האומה ההיא גונב מן הקדושה כמו שאמר רבינו האר"י זצ"ל וצריך הגנב לשלם לבעליו הוא השי"ת על שגרם דשר א"ה גנב מהקדושה. אם טרוף המצות מהסט"א עבירה גוררת עבירה יטרף עוד. והתיקון הוא שישוב בתשובה ויעיד עליו ה' שלא יחזור לחטוא כלל כמו שאמר הרמב"ם ה' תשובה וז"ש יביאהו עד להשי"ת והוא ברחמיו יוציא טרפו שטרף הסט"א ולכן זה שחזר בתשובה הטריפה לא ישלם ונרצה עונו: