כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי׃
רש"י
שבעת ימים יהיה עם אמו. זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֵן, שֶׁאִם בָּא לְמַהֵר אֶת קָרְבָּנוֹ לֹא יְמַהֵר קֹדֶם שְׁמֹנָה, לְפִי שֶׁהוּא מְחֻסַּר זְמַן:
אבן עזרא הקצר
ביום השמיני תתנו לי. במחנה על כל ישראל, ובארץ על מי שהוא קרוב מהמקום הנבחר לתתו ביום השמיני ועד זמן קצוץ בדברי הקבלה למי שהוא רחוק וכן משפט ראשית בכורי אדמה:
ספורנו
כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשׁוֹרְךָ לְצֹאנֶךָ. שֶׁתִּתֵּן לִי הַבְּכוֹר כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִכְּלַל נֵפֶל, כְּאָמְרָם בִּבְכוֹרוֹת: "כָּל שֶׁשָּׁהָא שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּאָדָם אֵינוֹ נֵפֶל, שְׁמוֹנָה יָמִים בִּבְהֵמָה אֵינוֹ נֵפֶל" (שבת קלה).