שמות כה:ג מפרשים: פענח רזא, אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), רקנאטי ורש"י

ובעזר נותן לפתאים ערמה, נתחיל סדר ויקחו לי תרומה:

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת. הנה לכאורה תיבת מאתם אך למותר והיה די באמרו וזאת התרומה אשר תקחו זהב וכסף וכו' גם עוד י"ל נמי בתיבת וזאת כאשר דקדק הרב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל ויובן בס"ד והנה תחלה יש לחקור למה צוה הש"ית להביא ט"ו מינים אלו לצורך המשכן והיה צריך שיצוה לעשות כל המשכן מזהב שהוא המובחר שבכל או יצוה לעשותו מזהב וכסף דוקא ולמה צוה שיביאו נחשת ג"כ ועוד שאר מינים שהם בזול. ויובן בס"ד טעם לזה והוא ע"ד שכתבנו למעלה כי נדבת עם רב בזה א"א שיהיו כולם שוים לטובה מגישי מנחה כצדקה כי יש אשר יתנדב בשמחה ובטוב לבב ובזריזות ויש ח"ו נוכל נודב בעצלתים ולבו בל עמו והנה ה' ירצה שתהיה הנדבה בשמחה ובטוב לבב באהבה וברצון ובזריזות גדולה וגם רוצה שלכל ישראל יהיה חלק במשכן ויזכו בזה והנה אם יצוה שיעשו הכל מזהב דוקא הגם שודאי היו ישראל עושים מאמרו ית' ואע"פי שצריך הרבה לזה עכ"ז אפשר שלא היו כולם מתנדבים ואם היו הכל מתנדבים היה נמצא בהם הרבה שלא היו מביאים הנדבה באהבה ורצון לבב וזריזות גדולה ולכן צוה שתהיה הנדבה מכמה מינים שיש בתוכם מינים שהם בזול כנחשת וכיוצא הנה השתא ודאי הכל יביאו לצורך המשכן כי מי שצרה עינו ח"ו להביא כסף וזהב יביא נחשת וכיוצא שהוא דבר בזול גם עוד אם יש מביא זהב וכסף בלתי שמחת הלב וזריזות הנה כשיביא זה משאר מינים שהם בזול כנחשת וכיוצא יביאם בשמחת לבו ואהבת נפשו בזריזות גדולה וא"כ אז אפשר שהכל יהיה להם חלק בנדבת הרצון והשמחה ואם יש שלא היה להם חלק ברצון בנדבת הזהב וכסף עכ"פ יש להם חלק ברצון בנדבת הנחשת וכיוצא וכדי לזכות את ישראל צוה שיהיה מכמה מינים ובזה יובן וזאת התרומה דייקא שאתה רואה שאנכי מצווה בה על כמה מינים שהם בזול בשביל שאנכי רוצה שתקחו מאתם ר"ל מכל ישראל מכללות הכל ולא ממקום מיוחד ידוע לכן אני מצוה על זהב וכסף ונחשת ועורות אלים וכו' ועצי שטים וכו' כדי לזכותם מאחר שאין נדבת לבם שוה אבל בלא"ה היה אפשר לצוות לעשות הכל מזהב דוקא או מכסף וזהב דוקא ולקחת הכל מאיש פרטי נדיב לב או מקצת אנשים פרטיים אשר אנכי יודע טוהר לבם שיתנו גם המובחר שבידם בשמחה ובטוב לבב:

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם וגו'. פירשתי מלת זאת כי היא התרומה ומקבלת משלשה אבות העליונים הרמוזים בזהב וכסף ונחושת וכבר ידעת ענינם. אמנם ברזל לא נתנדב שנאמר ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו (מלכים א' ו ז) כבר פירשתי סודו. ותכלת וארגמן וגו' מלת תכלת היא מלשון כל כמה דאת אמר אני יי' עושה כל (ישעיה מה ז). והרמז בו ליסוד עולם או יהיה הרמז בו לכנסת ישראל שהיא תכלית הכל וסוף הכל והארגמן רמז למכריע ראשון כי הוא ארוג ממינים הרבה זהו שנאמר עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן (שה"ש ג י') הכסף ימינו של הקב"ה והזהב שמאלו והארגמן מורכב משניהם. ספר הזוהר (אדרא רבא קמ"א ב') ודלת ראשך כארגמן מהו ארגמן גווני דכלילן גו גווני. <תרגום - "ודלת ראשך כארגמן" מהו ארגמן היינו גוונים הכלולים בתוך גוונים>. ויש אומרים כי גוון הארגמן אדום. ותולעת שני תבין מפסוק כי כל ביתה לבוש שני הנאמר על אשת חיל. וטעם שש משזר יש מפרשים על שש קצוות וטעם משזר יורה על אחדותם ועורות האלים הם אדומים ממדת הדין. והזכיר הכתוב חמשה עשר דברים כנגדם ט"ו שיר המעלות ט"ו תיבות ברכת כהנים ט"ו שבחות בישתבח כנגד שם י"ה:

זהב וכסף ונחשת וגו'. כֻּלָּם בָּאוּ בִנְדָבָה – אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ – חוּץ מִן הַכֶּסֶף שֶׁבָּא בְּשָׁוֶה, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכָל אֶחָד, וְלֹא מָצִינוּ בְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֻצְרַךְ שָׁם כֶּסֶף יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וְגוֹ' בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת וְגוֹ', וּשְׁאָר הַכֶּסֶף הַבָּא שָׁם בִּנְדָבָה עֲשָׂאוּהוּ לִכְלֵי שָׁרֵת: