וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃
תיבת גמא
עורות תחשים לא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין טהור אף מנבילות וטריפות הא לקרבן בעינן ממשקה ישראל המותר להדיוט ובהיה ש"ה קרינן ממשקה ישראל וטריפה אמעוט ממן הבקר עיין מנחות וי"ו ב'. ומוסק הוא המור עא"ח רי"ו במ"א. וצ"ע בפ"א מהלכות כלי מקדש המור הוא המוסק וכתב הראב"ד ז"ל שהוא מחיה טמאה א"כ בלאו איסור דם אסור הוא כל היוצא מטמא אי לאו דפירשא הוה עכ"מ שם ובמ"א הארכתי בזה.