שמות כה:טז מפרשים: תפארת שלמה, רש"י, אבן עזרא ואבן עזרא הקצר

ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך. ולהלן כתי' והיו הכרובי' פורשי כנפיים למע' וכו' ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך. ערש"י ורמב"ן שהקשו למה נכפל לתת את העדות בארון ע"ש. אך הנ"ל ברמז הענין דהנה יש ב' בחי' בענין הצדיקים העומדים לפני ה' יש צדיקים אשר כל עיקר מגמתם בעבודתם רק בתורה בלימוד תורה לשמה תורתן אומנתן ופועלים כל טוב בלימודם בהשפעות טובות זהו אומנתם בתורתם. אך יש עוד צדיקים וחסידים העומדים רק בתפלה כל ימיהם וצועקים ומבקשים על כבוד השכינה ועל כבוד ישראל בכל עת ובכל שעה. והנה אלה מה יעשו בחיוב ת"ת על זה אמרו בגמ' מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת. נמצא כי בחי' ת"ת אצל אלו הוא בבחי' אחרת יותר מהראשונים כי אצלם צריך להיות הת"ת בבחי' ברכה ושמירה יתירה והמעט מה שלומדים שמור להם לרב כי אצלה האור זרוע לצדיק בבחי' זריעה המתברך ממנו לצמוח פירות הרבה. והנה לעומת שתי אלה דבר הכתוב ונתת אל הארון הוא בחי' הראשונה הלומדים תורה לשמה כל ימיהם וכל הלילות ע"ז אמר ונתת אל הארון ר"ל הבחי' שלך כי משה אתפשטותי' בכל דרא אל הארון הוא הצדיק שנקרא ארון כמבו' בגמ' את העדות אשר אתן אליך. ועל הבחי' השנית אמה"כ והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה הם הצדיקים העומדים בתפלה כמ"ש ובפרשכם כפיכם. והם פורשי כנפיים וסוככים בכנפיהם מגינים על הדור. על הכפורת לכפר על בנ"י ופניהם איש אל אחיו להתפלל כל אחד על זולתו לעומתם אמר הכ' ואל הארון פי' לצדיק כזה אשר כל עבודתו בחפלה תתן את העדות בבחי' אחרת אשר אתן אליך בברכה כנ"ל. והבן:

ונתת אל הארן. כְּמוֹ בָּאָרוֹן:

ונתת. הלוחות הם העדות כאילו הם כמו שטר כתובה, והם לוחות הברית והעד הנאמן, ויקח ויתן את העדות אל הארון (למטה מ כ) ועוד כי לא כתב משה ספר תורה, וספר התורה שמוהו הכהנים מצד ארון ברית ה' מחוץ, ועוד כתיב אין בארון רק שני לוחות אבנים (מ"א ח ט) ומחלוקת היא, יש לשאול, הנה הכתוב אמר למשה, ונתת אל אל הארון הלוחות אשר אתן אליך, וכתוב ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו (למטה לא יח) והנה שברם ולא מלא מצות השם, ויש להשיב אולי בעבור זה אמרו חכמינו כי שברי הלוחות הן מונחים בארון ואין הכתוב מכחיש דבריהם, כי הראשונים והאחרונים לוחות הברית הם, ועוד נוכל להשיב כי הכתוב לא דבר רק על הלוחות השניות, ואין טענה ממלת, אשר אתן אליך (פ' כא) כי הנה כתוב גם עליהם ויתנם ה' אלי (דבר' י ד), ועוד הנה לא מצאנו שיאמר השם למשה שיעשה הארון וישם שם הלוחות הראשונות, כי השם יודע כי ישברם משה, רק אמר על הלוחות שפסלם משה ועשית לך ארון עץ (שם שם א), וקדמונינו אמרו כי אין זה הארון שעשה בצלאל ונכון הוא, ועל דרך המשפט אינו רחוק בעיני, כי על הארון שעשה בצלאל ידבר, וכן כתוב ועשו ארון עצי שטים (למעלה פ' י), ואין טעם לשאול אנה היו מושמים אלה הלוחות עד שהוקם המשכן, כי אין צורך להזכיר זה, והוצרכתי לפירוש הזה בעבור שהזכיר ואשים את הלוחות בארון אשר עשיתי (דבר' י ה), והנה אם אמרנו כי יספר המעשה כאשר היה אעפ"י שלא נדע טעם למה יזכיר זה, והנה מה נעשה בכתוב אח"כ, ויהיו שם כאשר צוני (שם) וזה לאות כי ידבר על הלוחות ששם משה בארון הברית, והם שם עד היום הזה, וזה טעם ויהיו שם עד היום הזה (מ"א ח ח) גם לאות ולעד כי ספר התורה לא היה בארון כי בתחלה שם הלוחות בארון, ואח"כ הכפורת עם הכרובים, והנה שכן הכבוד על הכרובים, וכתוב יושב הכרובים (תה' פ', ב) אם כן איך ישים משה ספר התורה בשנת הארבעים בתוך הארון, אם לא יסיר הכפורת עם הכרובים מעל הארון ואין צורך לכל זה: