שמות כו:טז מפרשים: רש"י, ברכת אשר, אבן עזרא והעמק דבר

עשר אמות ארך הקרש. לָמַדְנוּ גָּבְהוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת:

"עשר אמות ארך הקרש, ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד". ובאשר לעוביו, ראה גמרא שבת (צח ע"ב) מחלוקת רבי יהודה ורבי נחמיה, אמה למטן, ולמעלן כאצבע או אמה לכל האורך. אך קשה, למה אין הכתוב מפרט גם מימד זה. (פ' תרומה תשנ"ו) וראה חידושי רבנו פרחיה למסכת שבת (צו ע"ב ד"ה ואמרינן) שכתב: ואני אומר שמן הכתוב נמי ייראה שעובי הקרשים אמה, שנאמר: "ושני הקרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים", ורוחב קודש הקדשים עשר אמות, וכשהעמידו ששה קרשים לרחבו, שרוחבן תשע אמות, הרי נמצא חסר מצד זה חצי אמה ומצד האחר חצי אמה, וכשמניח קרש (שרחבו אמה וחצי) בכל מקצוע מירכתי המשכן, הוא סותם חצי אמה בלבד, והאמה הנשארת מרחבו היא סותמת כנגד עובי הקרש הסמוך לו, ולא יהיה פגום נכנס ופגום יוצא אלא הכל שווין שלמים. ע"כ.

עשר אמות. אמות המשכן לא ידענו אם הם כאמות יחזקאל שהם אצילה ובדרך סברא אמות הבית הראשון כן היו בעבור שמצאנו בדברי הימים כתוב במדה אחרונה:

ואמה וחצי האמה רחב. לָמַדְנוּ אָרְכּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, לְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שְׁלֹשִׁים אַמָּה: