עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
ברכת אשר
"עשר אמות ארך הקרש, ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד". ובאשר לעוביו, ראה גמרא שבת (צח ע"ב) מחלוקת רבי יהודה ורבי נחמיה, אמה למטן, ולמעלן כאצבע או אמה לכל האורך. אך קשה, למה אין הכתוב מפרט גם מימד זה. (פ' תרומה תשנ"ו) וראה חידושי רבנו פרחיה למסכת שבת (צו ע"ב ד"ה ואמרינן) שכתב: ואני אומר שמן הכתוב נמי ייראה שעובי הקרשים אמה, שנאמר: "ושני הקרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים", ורוחב קודש הקדשים עשר אמות, וכשהעמידו ששה קרשים לרחבו, שרוחבן תשע אמות, הרי נמצא חסר מצד זה חצי אמה ומצד האחר חצי אמה, וכשמניח קרש (שרחבו אמה וחצי) בכל מקצוע מירכתי המשכן, הוא סותם חצי אמה בלבד, והאמה הנשארת מרחבו היא סותמת כנגד עובי הקרש הסמוך לו, ולא יהיה פגום נכנס ופגום יוצא אלא הכל שווין שלמים. ע"כ.
אבן עזרא
עשר אמות. אמות המשכן לא ידענו אם הם כאמות יחזקאל שהם אצילה ובדרך סברא אמות הבית הראשון כן היו בעבור שמצאנו בדברי הימים כתוב במדה אחרונה:
העמק דבר
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדמדרש לקח טוב
זמין למנויי פרימיום בלבדמשכיל לדוד
זמין למנויי פרימיום בלבדביאור יש"ר
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ואמה וחצי האמה רחב. לָמַדְנוּ אָרְכּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, לְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שְׁלֹשִׁים אַמָּה: