שמות כו:יז מפרשים: רש"י, ברכת אשר, חזקוני ואבן עזרא

שתי ידות לקרש האחד. הָיָה חוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַטָּה בְּאֶמְצָעוֹ בְּגֹבַהּ אַמָּה, וּמַנִּיחַ רְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וּרְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וְהֵן הֵן הַיָּדוֹת, וְהֶחָרִיץ חֲצִי רֹחַב הַקֶּרֶשׁ בָּאֶמְצַע, וְאוֹתָן הַיָּדוֹת מַכְנִיס בָּאֲדָנִים שֶׁהָיוּ חֲלוּלִים, וְהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה וְיוֹשְׁבִים רְצוּפִים אַרְבָּעִים זֶה אֵצֶל זֶה, וִידוֹת הַקֶּרֶשׁ הַנִּכְנָסוֹת בַּחֲלַל הָאֲדָנִים חֲרוּצוֹת מִשְּׁלֹשָׁה צִדֵּיהֶן – רֹחַב הֶחָרִיץ כְּעֹבִי שְׂפַת הָאֶדֶן – שֶׁיְּכַסֶּה הַקֶּרֶשׁ אֶת כָּל רֹאשׁ הָאֶדֶן, שֶׁאִם לֹא כֵן, נִמְצָא רֶוַח בֵּין קֶרֶשׁ לְקֶרֶשׁ כְּעֹבִי שְׂפַת שְׁנֵי הָאֲדָנִים, שֶׁיַּפְסִיקוּ בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה, שֶׁיַּחֲרֹץ אֶת צִדֵּי הַיָּדוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ הַקְּרָשִׁים זֶה אֵצֶל זֶה:

רש"י ד"ה שתי ידות לקרש האחד, ...וידות הקרש הנכנסות בחלל האדנים חרוצות משלושה צדיהן רוחב החריץ כעובי שפת האדן שיכסה הקרש את כל ראש האדן וכו'. וראה "שפתי חכמים" (אות ד) וצ"ע, שהרי כדי למנוע את הרווחים בין הקרשים די בחריצת שני הצדדים שבהם מתחברים הקרשים. (פ' תרומה תשס"ב)

שתי ידות לקרש האחד כל יד ויד חרוץ מארבעה צדדין כדי שיהיו שפתי הקרש שוין לשפתי האדן לפנים ולחוץ. ומה שפרש״‎י חרוצות משלשה צדיהן היינו מצד חוץ ומצד פנים ומצד שכנגד הקרש האחד שהרי החריץ שבאמצע הקרש אינו קרוי חריץ היד אלא חריץ הקרש.