וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ ועמדו [וְעַמּוּדָ֣יו] עֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
מנחת שי
וכן לפאת צפון וגו' ועמדו. ועמדיו ק' וז"ל הרמ"ה ז"ל ועמדיו עשרים ריש פסוק תניין דועשית את חצר המשכן חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב וכל אורייתא דכותיה בר מן ד' חד מנהון חסר דחסר חסר וא"ו ויו"ד וסימן ועמדו עשרי' דוכן לפאת צפון דו כתיב דיו ק' ותלתא מלאים דמלאים וא"ו ויו"ד וסימן נמסר בפרשת ויקהל:
תורה תמימה
ווי העמודים. תניא, ר' שמעון בן אלעזר אומר, כתב עברי לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ווי העמודים, מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו טזווי העמודים יתדות כסף העשוים כמין אונקליות [עומדים כפופים] וקבעום בעמודים שבהם תוחבין לולאות קלעי החצר והמסך, וכל אונקליות דומין לווי"ן, אלמא בימי משה עשויין הווי"ן כמו שלנו. וענין זה בכללו ובפרטו נבאר אי"ה בפ' שופטים בפסוק וכתב לו את משנה התורה הזאת. .
(סנהדרין כ"ב א׳)
(סנהדרין כ"ב א׳)