וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואתה תדבר אל כל חכמי לב ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. יובן בס"ד ע"ד שכתב הרב הקדוש מהר"ש מאסטרופולי זיע"א על מדרש הנעלם וז"ל כד ישראל חייבין אתקיים בהון ובפשעכם שולחה אמכם ואשתאר אמחץ דא הוא אמחץ ראש אויבכם וכד אתהדרו ישראל בתיובתא אתהדר אמכם לאתרהא בשעתא דא אשתלימו שמונה בגדים דלביש כהנא רבא ביומא דכפורי ע"כ לשון המדרש הנעלם. ופירש הרב זלה"ה דכמו שיש כהן גדול למטה כן יש בחינת כ"ג למעלה והנה הבגדים שמשמש בהם כ"ג הם שמונה אבנט מצנפת כתונת מכנסים אפוד מעיל חשן ציץ אבל כהן הדיוט משמש בד' בגדים דוקא וא"כ כמו שיש שמונה בגדים לכ"ג למטה כמו כן יש בחינת ח' בגדים הנז' ברוחניות ואורות בבחינת הכ"ג שיש למעלה והנה כשישראל חוטאים ח"ו אז יחסרו בחי' ד' בגדים למעלה והם ר"ת אמכ"ם אבנט מצנפת כתונת מכנסים וישאר רק ד' בגדים היתרים שהם ר"ת אמח"ץ והם אפוד מעיל חשן ציץ והכוונה שע"י החטא עושים גרעון וכמו שכהן הדיוט גרוע מכ"ג למטה שהכ"ג משמש בשמונה וכהן הדיוט בארבעה כן הבחינה שלמעלה הרמוזה לזה לא ישאר בה כ"א ארבעה והגם שאפוד ומעיל וחשן וציץ הנשארים אינם של כהן הדיוט מכל מקום נשתוה הבחינה לכהן הדיוט בענין שלא ישאר כי אם ד' והמדרש הנז' הכי פירושו כד ישראל חייבין אתקיים בהון ובפשעכם שולחה אמכם ר"ל מכח פשעכם אנכי שולח ומסיר ד' בגדים הרמוזים במלת אמכ"ם ונשארים ד' בגדים הנרמזים בר"ת אמח"ץ ומרמז בזה שהקב"ה מוחץ ראש שונאי ישראל מחץ ראש על ארץ רבה וכד יחזרון בתיובתא אז יתחזר אמכם לאתרהא פי' כאשר יחזרו בתשובה אזי הד' בגדים המרומזים במלת אמכ"ם יחזרו למקומם וארמון על משפטו ישב אז בשעתא דא אשתלימו ח' בגדים דלביש כהנא רבא ביומא דכפורא דבשעה שישראל יהיו זכאים וצדיקים ממילא יחזרו ד' בגדים המרומזים במלת אמכ"ם ויתחברו עם ד' בגדים המרומזי' במלת אמח"ץ ותהיה אז הבחינה בשלימות גמורה ע"כ מהות דברי הרב זלה"ה בקיצור קצת ע"ש. ונמצא לפ"ז שכמו שיש ח' בגדים למטה כן יש למעלה ובזה יובן ואתה תדבר וגו' ועשו את בגדי אהרן שהם לקדשו ולכהנו ר"ל שאותם הבגדים ממש שהם לקדשו ולכהנו לאהרן תעשו אותם לי דייקא שבמעשיהם שעושים למטה יכוונו לפעול ברוחניות למעלה גם כן וכמ"ש הפסוק ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו שהעושים למטה המה פועלים כיוצא בזה ממש למעלה ברוחניות ועיין היטב בדברי הרב הנז"ל בליקוטי שושנים בהקדמה הנז"ל דשמונה בגדים שכתבנו וינעם לך דקדוק תיבת לי היטב היטב:
רש"י
לקדשו לכהנו לי. לְקַדְּשׁוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּכְהֻנָּה עַ"יְ הַבְּגָדִים שֶׁיְּהֵא כֹהֵן לִי, וּלְשׁוֹן כְּהֻנָּה שֵׁרוּת הוּא, שנטרי"אה בְּלַעַז:
בכור שור
ואתה תדבר אל כל חכמי לב. כלומר כשם שצויתי על החכמים לעשות המשכן כך אני מצוה עליהם לעשות הבגדים ולא יאמרו אהרן ישכור מי שיעשה לו בגדיו וכן הם יקחו את הזהב שכשם שאני רוצה שתקחו את התרומה למשכן כן יקחו את הזהב והתרומה לבגדים ולא יאמרו אהרן יבקש לעצמו וזה לאהרן ולבניו שכתב כאן לבניו שישמשו תחתיו בכהונה גדולה ולקמן מפרש בגדי כהן הדיוט כדכתיב ולבני אהרן תעשה כתנות: