שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת־שְׁמ֞וֹת הַשִּׁשָּׁ֧ה הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם׃
זרע קודש
ששה משמותם על כו' ואת שמות הששה הנותרים על אבן השנית להבין הלשון של הנותרים משמע שנותרים לאחר זמן הלא כמה פעמים מצינו וחברת את חמש היריעות לבד ואת שש כו' ולא הנותרים רק הנה כתיב בס' שנפש חי' של אדם הוא שמו שכל אדם שואב חיותו מאותיות של שמו והראי' כשאדם ישן וקוראין לו בשמו מקיץ וניער משנתו אף שלא נגעו בשום אבר מגופו רק הוא מטעם הנ"ל כיון שקוראין בשמו שהוא חיותו וכיון שמנע נעים ומעוררין משנתו ע"י קריאה זו לכן מקיץ משנתו והענין מה שחיות של אדם הוא שמו כי קוב"ה ואורייתא וישראל אינון חד וכל התוה"ק שמות של קוב"ה אף שכתובים שמות בני אדם ושאר ספורים בתורה הכל צרופי שמותיו ית"ש וכל ישראל כ"א חיותו מאותיות התורה כנ"ל שיש לו אחיזה בהם רק אפשר שאינם אלו האותיות בעצמם רק בחילוף א"ת ב"ש או "אל ב"ם וכדומה בכל הרל"א אלפי ביתות כידוע שמתחלף ברל"א שערים ועד"ז הי"ב שבטים הקדושים שהם נגד הי"ב צרופי הוי' שכ"א מהשבטים הי' מושך חיות מצירוף אחר ולפ"ז הצירוף שהי' מושך חיותו הי' צריך העבדות שלו להיות לו ית"ש ושמותם הי' ראובן ושמע ן כו' ובאמת בכ"א משמותם מרומז השם הוי' הצירוף המורה על חיות ועבדות זה השבט רק עד"ז החילוף ברל"א שערים צרופים ולכן כללות התוה"ק מרומז בישראל שר"ת י"ש "שישים "ריבוא "אותיות "לתורה וזה פי' עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם כי שבי ר"ת "שמות "בני "ישראל כנ"ל שכ"א יש לו אחיזה בתורה והוא שמו וזהו כלל התורה לשמות בני ישראל ושבי גי' י"ב הויות לרמוז כנ"ל שהי"ב צרופי הוי' ע"י התחלפותם ברל"א צרופי הם שמות בני השבטים הקדושים לקחת מתנת באדם התוה"ק שהוא חיות הנשמה שבאדם אתם קרוים אדם ומתנות הוא השפעות הקדושות שמשם הנשמות כמו שכ' האר"י ז"ל על ישמח משה במתנת חלקו ויע"ש ור"ת של ו"לקחת "מתנות "באדם הוא לבם שם מע"ב שמות כי ישראל נקראו לבו של הקב"ה וזה ללבי גלית כי הם משורשים בתוה"ק שבה ל"ב אלקים דבראשית ול"ב הם אותיות דהתחלת וסוף התורה אותיות לב ולכן צריכין ישראל להיות באחדות ולב אחד וכתבו המפורשים שע"ז מרמז נתינת מחצית השקל וחלק לבם עתה יאשמו ולבם ר"ת ג"כ "מלחמה "לה' "בעמלק ולכן הי' בחי' לב של הס"א ויצא ממנו בלעם ג"כ אותיו' לבם והע' הוא הע' תלוי' של יכרסמנה חזיר מיע"ר ועמלק ובלעם הוא אהבה ויראה בקליפה כמ"ש בליקוטי מהר"ש מאוסטרפאלי כי אהבה ויראה מצטרפין אותיותיהם חצי תיבה מזו והראש התיבה וכן מזו תצרפם וכן חצי השני מב' תיבות תצרפם ויהי' ג"כ צירוף יראה אהבה ועד"ז בלעם ועמלק גם לבם גי' חסד שזה מחסדו ית"ש שבשמות ישראל משורשים בתוה"ק שהוא שמותיו י"ת ושמותיו ית"ש שומרים אותנו מכל רע ומשפיעים לנו כל טוב ולכן הר"ת מ"לקחת "מתנות "באדם שהוא לבם כשתחליף בא"ת ב"ש הוא שם יכ"ש מר"ת "יחידך "כבבת "שמרם שכשישראל מתאחדין ולא חלק לבם נקראים יחידיך וע"י שדבוקים ישראל בשמו ית' כנ"ל שמרומז בלקחת מתנות באדם עי"ז ית' כבבת שמרם מכל רע והנה כתיב בכוונת על השוה ומשוה קטן וגדול שיש ב' מלאכים שעומדים על אחורי המשקל הא' רפאל גי' שוה והוא מלאך של חסד עומד מימין המשקל ומלאך א' עומד משמאל שמורה גבורה שמו קצפיאל שהוא ג"כ גי' שוה לרמוז על הנ"ל כי שוה גי' עה"כ י"ב צרופי הוי' ומשם משתלשלים שמות השבטים ומצינו בשבטים שיש מהם ששה שהי' עומדים על הר גריזים על הברכה וששה מהם עומדים על הקללה בהר עיבל כי ששה מהם מורה על מדת חסד וששה על מדת גבורה וצריך ליחד ולהמתיק הגבורות בחסדים וליחדם והענין כי יש ו"ק בחסד ו"ק בגבורה וכשנכללו נעשו מכ"א י"ב וכן ע"י התאחדות ישראל נכללו כ"א מחסדים וגבורות ונמתקו הגבורות ולכן המלאכים האלו כ"א גי' י"ב צרופי הוי' לרמוז על כללותן והנה אפוד עה"כ גי' אלקים ולכן הי' הכהן לבשו מאחוריו כידוע שאחוריים בחי' דין ופנים בחי' רחמים וחשן גי' משיח הוא מדת חסד ומניע הנחש שגי' חשן ולכן הי' הכהן לבשו על לבו ולכן הי' שתי כתיפות יוצאת מאפוד לחבר האפוד לחושן גי' משיח שהוא במדת חסד כדי להמתיק הדינים משם אלקים מאחוריים כנ"ל להמתיקם ע"י התאחדותם בחסדים והנה כתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו כנ"ל חסד אל כל היום כי י"ת באחדותו רצונו רק להטיב ולזה בראו ית"ש העולם עולם חסד יבנה ומה שברא ג"כ מדת גבורה ודין הוא רק להטיב ולקיום העולם שברא בחסדו מלך במשפט יעמיד ארץ שהי' שכר ועונש כדי שיראו מלפניו ית"ש ויעשו רצונו ויוכל להטיב ולכן נפרעים מרשעים שמאבדים העולם וז"ש חז"ל בתחילה עלה במחשבה לבראות במדה"ד כו' ובאמת לא נתבטל ח"ו מחשבתו ית"ש רק שבאמת מרשעים עוזבי תורתו נפרע במדה"ד כי מלך במשפט יעמיד ארץ נמצא שמדת גבורה היא אצלו ית"ש כמו שמצניעין כלי עונשים לענוש לאחד שיעבור על רצונו אבל באמת רוצה שהכל יעשה דבריו ורצונו ולא יצטרך לענוש וז"ש כאן ואת שמות הששה הנותרים פי' הששה שמורים על בחי' גבורה כנ"ל שהיו עומדים בהר עיבל על הקללה דכתיב על אבן השנית ולכן נקראו חסדים הנותרים כי ששה הנותרים רומזים על מדת גבורה והמדה הזאת לא נעשה להשתמש בה רק להותירה כשיהי' הכל עושין רצונו ית"ש רק משתמש בה לפעמים להעניש הרשעים שנפרע ית' מהם כמו שנפרע מהמן ומשאר רשעים והנה השל"ה כ' שמה שאחז"ל מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו שכל אלו גי' אדני והענין כי שם אהי' בריבוע מורה דם כי רבוע מורה דין וגבורה וענין רבוע הוא התפשטות האורות מהשם והנה עלה במחשבה לבראות במדה"ד כי המחשבה הי' קודם הבריאה ואז נק' שמו ית' אהי' כי אמר אברא נבראים ואהי' להם לאלקי' ואהי' בריבוע גי' דם ועם אהי' פשוט גי' אדנ"י שזה השם מורה על מדת מלכות מלך במשפט יעמיד ארץ ומורה זה השם למדה"ד כמלך ואדון שדן את עבדיו והנה זה השם מורה על שמו י"ת אחר הבריאה שהי' אדון על עבדיו שברא רק ע"ד נעוץ סופן בתחילתן ותחלתן בסופן וסוף מעשה במחשבה תחילה שהדין שעלה במחשבה תחלה לפניו שהוא משם אהי' כנ"ל נשתלשל בסוף המעשה לשם אדני שיעמיד העולם במשפט להפרע מרשעים וז"ש מגילה לשון התגלות שבמפלת המן שעשה ית"ש משפט ברשעים נתגלה הדין שהי' במחשבה הקדומה בחי' שם אהי' שברבוע גי' דם ועם שם אהי' פשוט גי' אדני ולכן הימים שקוראים בהם המגילה גי' אדני לרמוז כנ"ל שנגלה מהמחשבה לסוף המעשה ונעוץ סופן בתחילתן "ואת "שמות "הששה ר"ת שוה וע"ז אמר הנותרים ע"ד הנ"ל ששבטים אלוהי' מורים על גבורה ודין ונכללו בחסדים ולכן ר"ת שוה שגי' עה"כ שי"ב כנ"ל.
זרע קודש
א"י ששה משמותם על האבן האחת כו' ואת שמות ששה הנותרים כו' דהנה כבר כתבנו בזה מענין הב' מלאכים שעומדים אחורי המשקל כמ"ש האר"י ז"ל על השוה ומשוה קטן וגדול שכ"א מאלו המלאכים גי' שוה ויש לרמוז עוד כי ואת שמות הששה ר"ת ג"כ שוה כנ"ל להורות שבחי' גבורה המרומז בתיבת הנותרים כנ"ל ענין מותרות הוא נמתק ונכנע תחת הימין והחסד גובר כוחו שממליץ המלאך רפאל שגי' שוה שעומד מימין וממליץ בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב שלאברהם נתוסף ה' וליצחק ש' כמ"ש ושבועתו לישחק ויעקב נתוסף לו לפעמים אות ו' הרי אותיות שוה וב"פ שוה דהיינו ב' מלאכים הנ"ל גי' תרכ"ב שהם מרכבה עליונה ועל ידם בא לנו ישועה וז"ש כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה והכל בזכות האבות כנ"ל וזהו ענין הב' כתיפות כאן מימין ומשמאל כמו שמצינו בלשון חז"ל רכיבה על הכתפיים כמו קטן שרוכב על כתפיו של אביו וזה נרמז כאן שהכתפיים הם בחי' מרכבה הם בחי' הב' מלאכים שעומדים א' מימין וא' משמאל כ"א גי' שוה גי' תרכ"ב והכתפיים הם הולכים עד נגד החושן שעל ידם הי' מתחבר אפוד עה"כ גי' אלקים והוא באחוריים כנ"ל נתחבר לחשן שהוא אותיות נחש להכניע את הס"א ונעשה מזה "שומר "נפשות "חסידיו שר"ת נחש חשן וגי' משיח כי הכל נמתק ע"י הע"ב אותיות שהם כתובים על החושן שגי' חסד וחשן עם ע"ב גי' משפט עה"כ גי' ה"פ אלקים להמתיקם ע"י הע"ב אותיות שגי' חסד כנ"ל ואבני שהם שהי' בכתפיים גי' חשב האפד עם ב' כוללים שאלו הם מכפרים על המחשבות שאיכם לעבודתו ית"ש ע"ד הכתוב ואותי השלכתי אחרי גווך והי' נתכפר עי"ז הכל כנ"ל:
רש"י
כתולדתם. כַּסֵּדֶר שֶׁנּוֹלְדוּ – רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, דָּן, נַפְתָלִי עַל הָאַחַת, וְעַל הַשְּׁנִיָּה גָּד, אָשֵׁר, יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, יוֹסֵף, בִּנְיָמִין מָלֵא, שֶׁכֵּן הוּא כָתוּב בִּמְקוֹם תּוֹלַדְתּוֹ, כ"ה אוֹתִיּוֹת בְּכָל אַחַת וְאַחַת: