וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃ (ס)
בכור שור
שרשרות. שלשלאות והיו נופלות לפניו מעט ובקצות החושן למעלה מחזהו עשו שתי טבעות זהב כדכת' ועשית על החושן שתי טבעות זהב ואותן שתי שרשרות שבראשי רצועות האפוד נותן באותן שתי טבעות כדכת' שתי עבותות הזהב על שתי הטבעות אל שתי הטבעות אל קצות החושן והעבותות מן השרשרות שהם מעשה עבות ולא חלולות כשאר שלשלאות שעושין טבעת בתוך טבעת אלא עבות טרינ"א בלע"ז:
ברכת אשר
רש"י ד"ה ונתתה את שרשרת, של עבותות וכו'. כלומר קשה היה לרש"י העדר ה"א־הידיעה במלה "שרשרת", לכן ביאר - אין "העבֹתֹת" תואר השרשרות כי אם יש כאן סמיכות ושיעור הכתוב: שרשרות של עבותות, כמו עשויות עבותות. (פ' תצוה תשס"ב)