וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃
רש"י
ומלאת בו. עַל שֵׁם שֶׁהָאֲבָנִים מְמַלְּאוֹת גֻּמּוֹת הַמִּשְׁבְּצוֹת הַמְתֻקָּנוֹת לָהֶן, קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן מִלּוּאִים:
אלשיך
ומלאת בו וגו' אתה הדיין תקיים העולם כלו בדיינותך כאלו אתה ממלאי המלוי שמלאו אבן היא אבן השתיה שממנה הושתת העולם ופי' ואמר איזו אבן אמרתי אותה שמד' טורים הם י"ב אבנים נעשו אבן א' שהוא ביעקב שלקח מאבני המקום י"ב אבנים ונעשו אבן א'. שנאמר ויקח את האבן וגו' ואמרו בפרקי ר' אליעזר (פרק ל"ה) שזו היתה אבן השתיה שממנה הושתת העולם:
אלשיך
או ירמוז ענין מאמרנו בפסוק דן יידין עמו כו' כי שמשון לא היה נושא פנים בדין לבני שבטו שכל השבטים היו שוים לפניו. וזהו ידין עמו הוא שבטו כמה דאת אמר גוי וקהל עמים כאחד שבטי ישראל כאלו היו א' מכל שבטי ישראל. וזה ירמוז באומר ד' טורים אבן שהדיין יהיו לפניו ד' טורים שהם י"ב אבנים שבט א' בכל אבן כאלו כלם אבן ושבט א':