וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹשֶׁן מטבעתו [מִֽטַּבְּעֹתָ֞יו] אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃
דגל מחנה אפרים
ולא יזח החושן מעל האפוד והנה מפרשי התורה מונין אותו בכלל התרי"ג מצות שחייב כ"א מישראל לקיים תמיד כי ידוע שהתורה היא נצחיות ונוהג בכל אדם ובכל זמן: וי"ל בזה לפענ"ד מה שחנני ה' ברחמיו וברו"ח איך שמצוה הזאת הוא נוהג בזמן הזה ג"כ כי החושן היה על לבו ואפד הוא מספר פה וזהו ולא יזח החושן היינו הלב מעל האפד היינו מעל הפה שיהיה פיו ולבו שוים ולא יהיה חלוק לבו מפיו וק"ל:
רש"י
וירכסו. לְשׁוֹן חִבּוּר; וְכֵן מֵרֻכְסֵי אִישׁ (תהילים ל"א) – חִבּוּרֵי חֶבְלֵי רְשָׁעִים, וְכֵן וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה (ישעיהו מ') – הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵירֵד לַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְקֹשִׁי גָּדוֹל, שֶׁמִּתּוֹךְ סְמִיכָתָן הַגַּיְא זְקוּפָה וַעֲמֻקָּה – יְהֵא לְבִקְעַת מִישׁוֹר וְנוֹחָה לֵילֵךְ:
ברכת אשר
רש"י ד"ה וירכסו, לשון חיבור וכו'. וקצת קשה לי, למה אין הכתוב משתמש בפועל חב"ר כמו שהוא עושה למעלה (כו, יא) - "וחברת את האהל". (פ' תצוה תשס"ב)