שמות כח:ל מפרשים: דגל מחנה אפרים, פענח רזא, מדרש לקח טוב ורש"י

ונתתה אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן וכו' י"ל בזה בדרך רמז האורים דא יראה שיש בו אותיות יראה התומים לשון תמימות ואחדות דא אהבה מספרו אחד והיו על לב אהרן היינו שיהיה בלב שלם בכל לבו שני בחי' אלו יראה ואהבה:

א"ת האורי"ם וא"ת התומי"ם בגימט' ש"ם ב"ן שבעי"ם ושתי"ם אורים ותומים גימט' הד"א או"ר ישרא"ל:

וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו. בלב טוב ושמח, כענין שנאמר וראך ושמח בלבו יותר שמח בלבו ממה שהראה לו, אמר לו הקב״ה הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים, שנאמר והיה על לב אהרן (שמות כח ל), הוא שאמר למעלה שלח נא ביד תשלח, וכי תעלה על דעתך שמשה רבינו מסרב על דברי קונו, אלא אמר היאך אני נכנס במדרגתו של אחי, שהרי היה מתנבא להם שמונים שנה במצרים, וכן הוא אומר בעלי הכהן הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים בית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן (ש״א ב כז כח).

את האורים ואת התמים. הוּא כְּתָב שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ בְּתוֹךְ כִּפְלֵי הַחֹשֶׁן, שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מֵאִיר דְּבָרָיו וּמְתַמֵּם אֶת דְּבָרָיו; וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי הָיָה הַחֹשֶׁן – שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכֹהֵן גָּדוֹל לִהְיוֹת מְחֻסַּר בְּגָדִים – אֲבָל אוֹתוֹ הַשֵּׁם לֹא הָיָה בְּתוֹכוֹ, וְעַל שֵׁם אוֹתוֹ הַכְּתָב הוּא קָרוּי מִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ"ז), וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים (יומא ע"ג):