שמות כח:לז מפרשים: רש"י, דברי דוד, אלשיך וברכת אשר

על פתיל תכלת. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת? וְעוֹד כְּתִיב כָּאן וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת, וּלְמַטָּה הוּא אוֹמֵר וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן? וּבִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים שָׁנִינוּ שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת שֶׁשָּׁם מֵנִיחַ תְּפִלִּין? לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּצְנֶפֶת לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הָרֹאשׁ וְאֵינָהּ עֲמֻקָּה לִכָּנֵס בָּהּ כָּל הָרֹאשׁ עַד הַמֵּצַח, וְהַצִּיץ מִלְּמַטָּה, וְהַפְּתִילִים הָיוּ בִנְקָבִים וּתְלוּיִין בּוֹ בִּשְׁנֵי רָאשִׁים וּבְאֶמְצָעוֹ, שִׁשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ, פְּתִיל מִלְמַעְלָה אֶחָד מִבַּחוּץ וְאֶחָד מִבִּפְנִים כְּנֶגְדּוֹ, וְקוֹשֵׁר רָאשֵׁי הַפְּתִילִים מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף שְׁלָשְׁתָּן, וְנִמְצְאוּ בֵין אֹרֶךְ הַטַּס וּפְתִילֵי רָאשָׁיו מַקִּיפִין אֶת הַקָּדְקֹד, וְהַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, קָשׁוּר עִם רָאשֵׁי הַשְּׁנַיִם, וְהוֹלֵךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָה, נִמְצָא עָשׂוּי כְּמִין כּוֹבַע; וְעַל פְּתִיל הָאֶמְצָעִי הוּא אוֹמֵר וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת, וְהָיָה נוֹתֵן הַצִּיץ עַל רֹאשׁוֹ כְּמִין כּוֹבַע עַל הַמִּצְנֶפֶת, וְהַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי מַחֲזִיקוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל וְהַטַּס תָּלוּי כְּנֶגֶד מִצְחוֹ, וְנִתְקַיְּמוּ כָּל הַמִּקְרָאוֹת – פְּתִיל עַל הַצִּיץ, וְצִיץ עַל הַפְּתִיל, וּפְתִיל עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמַעְלָה:

על פתיל תכלת כו' והפתיל האמצעי שבראשו קשור כו'. ראיתי מקשים דהא איתא בסוף ראשית הגז תניא כיפה של צמר היתה מונחת בראש כ"ג ועליה ציץ נתון לקיים מ"ש ושמת אותו על פתיל תכלת והרי"ף פרק במה אשה כתב וז"ל ופירוש כיפה של צמר חוטי דעמרא דגדילין ועבידין כהוצא פירש סבכא וגדר קנים ורחב שתי אצבעות שיעור ציץ וכן פירש בערוך ערך כפה, וז"ל כיפה של צמר חוטי דעמרא דגדילים מעשה עבות ורחב שתי אצבעות שיעור ציץ כדאמרינן ס"פ ראשית הגז כו' ובמצח היה מונח ומצנפת על ראשו ובתחילת פדחתו סמוכה לשערו מניח את הציץ כו' עכ"ל. משמע שהפתיל שתחת הציץ היינו מה שמונח על המצח ברוחב הציץ שמונח עליו, וצ"ל דרש"י ס"ל דהפתיל שהיה על המצח תחת הציץ היה בראשו פתיל אחד קשור בו והולך למעלה על המצנפת ויורד ומתקשר ב' פתילים שהיו סביב הראש וכולם היו רחבים שתי אצבעות והם עשויים למעלה כמין כובע עוד ראיתי מקשים לפירש"י ל"ל שהיה פתיל שלישי עובר באמצע המצח אל העורף הלא יטריד מקום התפילין כדפרכינן בפ' כל הצלמים (מ"ד) גבי עטרת מלכם על ראש דוד והא קא בעי אנוחי תפילין ש"מ שהחציצה מעכבת, ואין זה קושיא כיון דהצווי היה כך אין חציצה כמו שאתה צ"ל שלא היה הפתיל שתחת הציץ חציצה בין הציץ להמצח:

ועשית ציץ וכו'. הנה הציץ מכפר על עזות פנים וע"כ הוא במצח כי שם ביתו כד"א ומצח אשה זונה היה לך כו' ולפ"ז יתכן המשיל המצח אל הציץ וירמוז לאדם כי תחת היות המצח כלי לחטוא יהפכנו לעבוד את ה' כי יעשנו עדי וציץ ויהיה זהב הפך אשר מצחו נחושה שהוא מתכת קל וקשה ובלתי חשוב כי אם כזהב כבד ורך וחשוב כך תהיה עניו כבד ראש ובלתי קשה ולא תשים מצחך רק על דבר חשוב כזהב ושיהוה טהור בלי לכלוך שום פניה מצטרפת כי אם טהור שאם דרך משל יהיה ליסר רשע לא תכוין ע"פ דרכך לינקם על דבר שהקניטך ואם יקשה בעיניך הנצל מזה עשה זאת תחלה שהוא ופתחת עליו וכו' ואח"כ ושמת וכו'. והוא כי הנה ידוע מרז"ל כי במצח כל איש מפותח בו כל מעשהו אם טוב ואם רע. ובזה יאמר עשה מעשים באופן שכל שיפותח במצחך יהיו דברים המורים חותם עבדות לה' שיהיה הכל קדש ולא יהיו בו מפות' דברי עונו' וזהו פתוחי חותם של קדש לה' ואז ע"י היות כל אשר במצחך פתוחים של כשרון מורים היותך עבד חתום קדש לה' אז תבטח כי כשתשים מצחך לעומת רשע ורע ודאי שיהיה לשם שמים משולל פניה בלתי טובה וזהו ופתחת כו' ושמת אותו על פתיל תכלת כי כשתפתח אותו פתוחי חותם כו' אז ודאי שושמת אותו לעומת זולתך יהיה על פתיל תכלת הוא חיבור לכסא הכבוד בנמשל לתכלת. כמאמר רז"ל (מנחות דף מ"ד) תכלת דומה לים ים לרקיע רקיע לכסא הכבוד. ומה שתשים מצחך לא על שפלים לשפלותם כ"א על רמים וזהו והיה על המצנפת שהוא על רם בעל גסות הרוח נמשל למצנפת כי ע"כ המצנפת שהוא גבוה מכפר על גסות הרוח להביא למוטב ולא כמסתר פנים ממנו. כ"א שים מצחך לעומת מצחו ולא תירא כי ה' עמך וזהו אל מול פני המצנפת יהיה: