שמות לב:ב מפרשים: רש"י, בכור שור, ברכת אשר וחזקוני

באזני נשיכם. אָמַר אַהֲרֹן בְּלִבּוֹ: הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים חָסִים עַל תַּכְשִׁיטֵיהֶן, שֶׁמָּא יִתְעַכֵּב הַדָּבָר וּבְתוֹךְ כָּךְ יָבֹא מֹשֶׁה, וְהֵם לֹא הִמְתִּינוּ וּפָרְקוּ מֵעַל עַצְמָן:

פרקו נזמי הזהב. אהרן לשם שמים נתכוון חשב אם אומר להם כלב בן יפנה או נחשון בן עמינדב או אחד מן הגדולים יהיה לראש וימליכו אותו עליהם וכשיבא משה לא ירצה לירד מגדולתו וירבה קטטה ותגר ביניהם וישפכו דמים ונפשות על זאת ואם אומר להם לא אעשה לכם ראש יתנו הם מעצמם ראש ותרב הקטטה ואם אומר אני אהיה לכם ראש יקשה בעיני משה, אעסיקם בדברים עד שיבוא משה ואעשה להם דבר שאין בו ממשות וכשיבא משה יתבטל מאליו וכן עשה וכן אמר להם התפרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם איני חפץ באחר, נתכוון שמא יעכבו הנשים על ידם ובתוך כך יבא משה:

...פרקו נזמי הזהב וגו'. מקובל לדבר בקשר לחטא העגל בסגידה לזהב, אבל מדברי רש"י בספר דברים (א, א ד"ה ודי זהב) עולה - לא שסגדו לו לזהב, אלא שרוב הזהב שבידיהם העבירם על דעתם. ולדברי רש"י להלן (ד ד"ה מסכה) אכן מדובר כאן בכמות עצומה של זהב - קכ"ה קנטרין (גימטריה של מסכה = 3600 ק"ג). (פ' כי תשא תשל"ט, דברים תשמ"ח)