וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
בעלי ברית אברם
ויחל משה את פני ה׳ אלהיו ויאמר למה ה׳ יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה. למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם. וינחם ה׳ על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. והנה יש לשום לב א׳ באומרו את פני ה׳ אלהיו. למה כנה בזה המקום אלהיו מה שלא מצינו בכל התורה. עוד ידוע הוא כי שם ה׳ הוא מדת רחמים ושם אלהים הוא מדת הדין. והנה חרון אף ייוחס למדת הדין לא למדת רחמים. וא״כ מהו אומרו למה ה׳ וגו׳. עוד אומרו למה ה׳ יחרה אפך בעמך. והנה יש לתמוה על משה שראה כל אשר מרדו ישראל והוא אומר למה יחרה אפו ועוד אומרו בעמך. הנה האל ית׳ אמר שחת עמך ולא עמו ית׳ והוא אומר למה יחרה אפך בעמך. ועוד אומרו בכח גדול וביד חזקה. מהו כח גדול ומהו יד חזקה. ועוד אומרו למה יאמרו מצרים לאמר. מהו לאמר אם לאמר לאחרים היינו יאמרו מצרים. ועוד אומרו ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים. מאי בהרים יהיה באיזה מקום שיהיה. ועוד אם הם חייבים הריגה ונהרגו והמצרים אומרים כי הקב״ה הרגם. הנה הם אומרים האמת ואחר שהם אומרים האמת מה איכפת לו וא״כ מה טענתו בזה. ועוד מהו אומרו שוב מחרון אפך היל״ל שוב מאפך. ועוד אומרו זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו׳. והנה השבועה לא היתה אלא אם יהיו צדיקים. כי אם יהיו רשעים גם האבות יודו בזה כדברי רז״ל על פ׳ כי אתה אבינו וגו׳. שהשיבו ימחו על קדושת שמך וא״כ מה טענתו בזה. ועוד אומרו וינחם ה׳ על הרעה וגו׳ מהו לעמו היל״ל אשר דבר. ועוד הנה יראה שהאל ית׳ מחל להם והנה יקשה על משה. וכן קושיא לאלהינו אם למשה הנה אין מדרך המיסר. ולא יחייבהו השכל שעדיין הם עובדי עבודת כוכבים ועדיין שרץ בידם יטהרו ויבקש להם מחילה. כי זה לא יחייבהו השכל כלל. כי היה ראוי למשה ע״ה לרדת מן ההר תחלה. וישרוף העגל ויבער הטומאה מן הארץ ואח״כ יעלה אל ה׳ אולי יכפר בעד חטאתם. גם קושיא לאלהינו הנה אחר שיש למשה תשובתו בצדו כנז׳ א״כ איך מחל להם. עוד יש להקשות אחר שנאמר לו קודם ירידתו וינחם ה׳ על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. א״כ איך אמר לבני לוי עברו ושובו וגו׳ מי לה׳ וגו׳ הנה כבר כופר עונם. עוד אומרו אחר זה ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה אל ה׳ אולי אכפרה בעד חטאתכם. והנה כבר כופר חטאתם קודם רדתו מן ההר כאומרו וינחם ה׳ על הרעה וגו׳. ועוד אומרו וישב משה אל ה׳ ויאמר. למה לא אמר אל ה׳ אלהיו כמ״ש למעלה. עוד איך אמר ועתה אם תשא חטאתם וגו׳ הרי כבר נאמר לו וינחם ה׳ וגו׳. עוד אומרו ויאמר ה׳ מי אשר חטא לי וגו׳ כי לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם אחר שאמר וינחם ה׳. איך חזר בו לאמר מי אשר חטא לי וגו׳. עוד למה למעלה אמר עמך וכאן אמר חטא העם הזה העם סתם ולא אמר עמך. עוד הערות אחרות יתישבו כפי דרכנו בס״ד:
זרע קודש
ויחל משה את פני ה' אלקיו פני לשון לפני שהמשיך מאותיות שלפני הוי' הממתיקים הדינים כמ"ש בכוונת בין המצרים:
רש"י
למה ה' יחרה אפך. כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, גִּבּוֹר בְּגִבּוֹר: