וַיִּגֹּ֥ף יְהוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ (ס)
חתם סופר
[] ויגף ה' את העם על אשר עשו העגל אשר עשה אהרן מיותר כי ידוע כי אהרן עשה כמו שמפורש בקרא וי"ל זה הי' חטאם ביתר שאת על שהכריחו לאהרן לעשות ע"ז והי' חילול השם בעיני האומות כי הגדול והמובחר שבהם עשה ע"ז מה שלא הי' כ"כ חילול השם אלו אחד מהמו עם עשה כזאת כמובן, (ויש לפרש בזה כי פרעה "אהרן" לשמצה בקמיהם ע"י שאהרן עשה אותו זה הי' חילול השם הגדול לשמצה בקמיהם):
דברי דוד
ויגף ה' את העם, מיתה בידי שמים לעדים בלא התראה. הרא"ם הקשה דכיון שהעונש בידי שמים מה צריך לעדים, ועוד קשה מאי שנא ממיתת הדרוקן שהיא בלא עדים. ונראה דרצה להודיע שבשביל, החטא הוא נענש, דבשלמא בהדרוקן יש שם ראיה לזה דהא נעשה על ידי בדיקת המים משא"כ בזה דכיון דאמרינן כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע א"כ יאמרו צדיק היה, ע"כ בא עונש זה למי שעבר במזיד בפני עדים דוקא: