שמות לג:יב מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, דברי דוד ואדרת אליהו

ויאמר ה׳ אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. כיון שאמר משה רבינו ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי (שמות לג יב), וכבר נשתברו הלוחות הראשונים, לכך היה אומר משה לא הודעתני את אשר תשלח עמי, שהרי בימי יהושע כתיב הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן (יהושע ג יא), לכך נאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, זה היה מעשה בראש חודש אלול, כי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וארבעים יום התנפל משה רבינו בתפלה על מחילת מעשה העגל, וארבעים יום עשה בקבלת לוחות האחרונות, מצינו שביום הכפורים ניתנו לוחות האחרונות, וקבעו הקדוש ב״ה יום מחילה וסליחה בכל שנה ושנה, לפיכך נהגו לתקוע שופר בר״ח אלול, על שם התחלת לוחות האחרונות, שהכריז משה רבינו, כי הוא עלה על הר סיני שלא יחזרו ישראל לסיאורן כבתחלה.

ראה אתה אמר אלי. רְאֵה – תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל דְּבָרֶיךָ:

ראה אתה אומר אלי כו' ואשר אמרת לי הנה אנכי שולח מלאך אין זה הודעה. כתב. הרא"ם שבוש נפל בספרים והיה לו לכתוב שאמרת לי ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי שהוא אחר מעשה העגל, ואע"ג שפירש"י שם כאן נתבשר שעתידין לחטוא ושכינה אומרת כי לא אעלה בקרבך מ"מ מאמר ושלחתי לפניך שהוא אחר מעשה העגל הוא העיקר, וכן הוא בשמות רבה א"ל הקב"ה כבר אמרתי לך ושלחתי לפניך מלאך כו'. והרמב"ן הקשה על, רש"י דלמה לא אמר כן תחלה בשעה שנאמר לו הדבור וכי יבקש עתה להרויח בעבור מעשה העגל. ונ"ל דגירסא שלפנינו ברש"י צודקת דבאמת דבור דלעיל דהנה אנכי שולח מלאך ודבור ושלחתי לפניך מלאך חדא נינהו, אלא דבדבור דלעיל יש מקום לומר דבאמת לא תזוז השכינה מקרב ישראל אלא דהמלאך יהיה מנהיג שלהם כמו משה שהיה מנהיג ישראל והשכינה היתה בודאי שרויה ביניהם ע"כ בא הדבור דכאן ושלחתי לפניך מלאך וכתיב אחר זה כי לא אעלה בקרבך ש"מ שלא תהיה שם השכינה ביניהם אלא המלאך לחוד. נמצא דגם מקרא דלעיל ג"כ פירושו בדרך זה וזה מוכח מדכתב רש"י לעיל נתבשרו כו' ושכינה אומרת להם כי לא אעלה בקרבך הרי שלא הביא רש"י סילוק שכינה רק מכח קרא דכאן, וע"כ לא אמר משה לעיל כלום דשמא הכוונה לטובה כמו שזכרנו. ומ"ש רש"י שם נתבשרו פירושו אחר שיבוא גם הדבור השני ומ"ש במדרש שמות רבה מכח קרא דכאן כוונתו להביא הפירוש של פסוק דלעיל שהוא מכח קרא דכאן והכל ניחא: