כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃
רש"י
אוריש. כְּתַרְגּוּמוֹ אֲתָרִיךְ, וְכֵן הָחֵל רָשׁ (דברים ב'), וְכֵן וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי (במדבר כ"א) – לְשׁוֹן גֵּרוּשִׁין:
בכור שור
כי אוריש גוים מפניך. ולכך לא יחמוד איש את ארצך כי יאמרו אותם שהיו מוחזקים הוריש אלהיהם מפניהם כ"ש שלא נוכל לקחת ארצם כיון שעוסקין במצותו:
חזקוני
כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך הואיל ועת רצון הוא ארחיב את גבולך על מה שנתתי לאברהם והוא ארץ סיחון ועוג כי לא נתתי לו רק מהירדן והלאה ולכך לא יחמד איש את ארצך זאת שהרחבתי לך, אע״פ שתעבור את הירדן לרגל והערים תשארנה מאין יושב, שיאמרו הרי אותם שהוחזקו כבר הורישם הקב״ה מפניהם כ״ש שלא נוכל לכבוש את ארצם מאחר שעסוקים במצותיו.