לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃
מדרש לקח טוב
אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם. מערב יו״ט, וכה״א לא תשחט על חמץ דם זבחי (שמות לד כה), לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים דברי ר׳ ישמעאל, ר׳ עקיבא אומר אינו צריך הואיל ואין בעור חמץ אלא בשריפה, וכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם (לקמן פסוק טז), ושריפה בכלל מלאכה למדנו אך ביום הראשון מערב יו״ט.
רש"י
לא תשחט וגו'. לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם; אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט אוֹ לַזּוֹרֵק אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה (פסח' ס"ג):
אלשיך
לא תשחט על חמץ דם זבחי וכו'. הנה פסוקים אלו בלתי מתקשרים לא עם מה שלמעלה ולא עם מה שלמטה והפסוק השני בלתי מקושר לא עם הקודם ולא ראשו עם סופו. והנה על קושיא השנית שאינו מקושר ראשו עם סופו ארז"ל (בספרי) שהוא לומר שבזכות מה שראשית בכורי אדמתך תביא וכו' לא יתבשלו החטים עודם בחלב שיתייבש חלבו עודנו בלחותו ויהיו החטים צומקים ונפסדים ומעין ענין זה יתכן בדרך אחרת: