וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃
ברכת אשר
"ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה" וגו'. סדר עליותיו של משה רבנו ע"ה כך הוא: למחרת מתן תורה, בז' בסיון, עלה משה אל ה' בחצי היום למשך ארבעים יום וארבעים לילה. בט"ז בתמוז לאחר שש שעות עשו עגל. בי"ז בתמוז ירד משה מן ההר ובידו שני לוחות הברית, ומשראה את העגל ואת המחולות השליך את הלוחות ושברם. למחרת (י"ח בתמוז) שרף משה את העגל ופקד על שבט לוי להכות בחוטאים (שלושת אלפים איש נהרגו על־ידי בני לוי). בי"ט בתמוז עלה משה בשנית למשך ארבעים יום וארבעים לילה (עד כ"ט באב) כדי להתפלל על העם. משירד פסל לוחות שניים ובנה את הארון להניח בו את הלוחות השניים ואת שברי הלוחות הראשונים, כפי שנצטווה. ולמחרת (ל' באב) שוב עלה - בפעם השלישית - ובידו לוחות שניים שפסל יום קודם. במשך ארבעים יום וארבעים לילה אלו הראה ה' למשה את תבנית המשכן וכליו. ובי' בתשרי, יום הכפורים, ירד משה עם לוחות שניים אשר מכתב אלהים חרות עליהם. ביום זה לימד משה תורה לאהרן ולבניו, לזקנים ולכל ישראל. (על־פי רש"י לא, יח; לג, יא). (פ' ויקהל תשנ"ה)
חזקוני
ויהי שם עם ה' במ׳ יום שלישיים מעלות השחר של כ״ט באב עד עלות השחר של עשרה בתשרי. וא״ת מניין היה משה יודע אימת היה יום ואימת היה לילה והלא הם שוים למעלה, כדכתיב ונהורא עמיה שריה, ואומר גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה, אלא כשהקב״ה מלמדו תורה שבכתב יודע היה שהוא יום וכשלמדו תורה שבעל פה יודע היה שהוא לילה, ועוד כשרואה לבנה כוכבים ומזלות כורעים ומשתחוים לפני הקב״ה יודע היה שהוא יום, וכשרואה חמה כורעה ומשתחוה יודע היה שהוא לילה.
רמב"ן
ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ויכתוב על הלוחות יאמר שהיה משה שם בראש ההר ארבעים יום וארבעים לילה ויכתוב שם על הלוחות. ועל דעת רבותינו (במדרש תנחומא תשא לא) ענין הכתוב שהיה שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה בעת שכתב על הלוחות את דברי הברית הזאת השנית, אבל ארבעים יום אחרים עמד שם קודם לזה להתפלל כל ענין הבקשה, שאמר (שמות ל״ג:י״ב) ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ובהם נאמר במשנה תורה (דברים ט כה) ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר ה' להשמיד אתכם וכאן לא פירש כמה ימי התחנה והתפלה הזאת, כי הוא ידוע מעת עלותו אל ההר עד רדתו לפסול הלוחות האחרונות, אבל סיפר כי היה ענין הלוחות השניות ככל ענין הראשונות במכתב אלהים ובימים שעמד שם לפני השם, שלא יחשוב שכבר למד התורה בפעם הראשון, ולא יצטרך עתה לעמוד שם הרבה: