וְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ׃
רש"י
וכל איש אשר נמצא אתו. תְּכֵלֶת אוֹ אַרְגָּמָן אוֹ תוֹלַעַת שָׁנִי אוֹ עוֹרוֹת אֵילִים אוֹ תְּחָשִׁים כֻּלָּם הֵבִיאוּ:
אבן עזרא
וכל איש. או אשה, והוסיפו הנשים שטוו התכלת והארגמן והתולעת והשש גם העזים והיא אומנות צריכה לחכמה יותר:
הטור הארוך
וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן. כי לא ימצאו אלה רק למקצתו וחזר ואמר אשר נמצא אתו עצי שטים כי היו יותר מעטים שבידם עצי שטים. ואומר כל מרים תרומת כסף ונחשת כי לרוב אנשים הי' כסף ונחושת כמטבעות וכלים אבל לא הזכיר זה למעלה עם כלי הזהב לפי שהזכיר שם הנשים ואין להם כסף או נחשת רק זהב בתכשיטי' כאשר אמר נזמי הזהב אשר באזני נשיכם. ואמר וכל איש אשר הניף תנופת זהב כי לא היו רבים כמרימי כסף ונחושת ולא היתה הבאת הזהב מרובה כהבאת כסף ונחשת על כן זה תנופה וזה תרומה כי המביא זהב ינופף ידו לחשיבות הנדבה או הלוקחים יניפו הזהב להראותו לשבח המביא על נדבתו. ובפרשת אלה פקודי קורא זהב וגם הנחשת תנופה לפי שלא הזכיר שם כסף (תרומה. כצ"ל) כלל רק כסף פקודי העדה ויתכן שנקרא גם הנחשת תנופה שהי' להם יותר חשוב מן הכסף מפני שלא הי' בידם מצוי אלא מעט או שהי' חשוב מאד כענין שכתוב וכלי נחשת מוצהב טובה שהם חמודות כזהב: