וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן׃
דגל מחנה אפרים
ולהורות נתן בלבו תרגומו ולאלפא אומנוון ועל לחשוב מחשבות תרגום ג"כ ולאלפא אומנוון ולבאר זה נקדים מאמרם ז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ וצריך להבין מה הכרח לידע זאת לצורך בנין המשכן אך הענין הוא כך דידוע דבאורייתא אסתכל קב"ה וברא עלמא וקרא מסייע ואהיה אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן עי"ש וידוע שהמשכן היה ג"כ תבנית ציור כל בריאת שמים וארץ שהכל נכללו בו כדי לקשר עליונים בתחתונים כדאיתא במפרשים ובמדרש כל מה שנאמר בעובדא דבראשית נאמר במשכן ע"ד ויכל אלקים ביום השביעי וכאן נאמר ויכל משה את המלאכה וכו' ע"ש נמצא לבנין המשכן צריך לידע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ והיא שאמרו חז"ל יודע היה בצלאל וכו' היינו אותיות התורה שהעול' נבנה בהם וזה י"ל שמרמז כאן: ולהורות נתן בלבו ולמפרע הוא ובלב נתן תורה והוא שתרגם ולאלפא אומנוון היינו שהיה מליף ולומד התורה שהוא אומן של הקב"ה בצירופי אותיות שנבראו בהם שמים וארץ ועי"ז היה יכול ג"כ לחשוב מחשבות לעבודת ואומנות המשכן כי הכל הוא בסוד אחד כנ"ל והמש"י:
פני דוד
וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה־דָן:
פני דוד
מסרה. ולהורות את בני ישראל ולהורות נתן בלבו אפשר דרמז לדיין שישוה בעלי הדין בכל דבר כקטון כגדול וז"ש ולהורות את בני ישראל מי שהגיע להוראה ישוה הבעל דין כמו שהשוה הכתוב ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב והשוה בצלאל מיאודה לאהליאב דאתי מדן וכמו שפירש"י שע"ז נאמר ולא ניכר שוע לפני דל. א"נ אפשר דרמז דחייב להורות כשאין בעיר גדול ממנו וז"ש ולהורות את בני ישראל חייב להורות היכא דלהורו' נתן בלבו דייקא שאין בעיר כמותו. א"נ רמז דצריך להצדיק בלב ואחר כך לחתוך אותו וז"ש ולהורות נתן בלבו שכבר הצדיק הדין בלבו ואחר כך ולהורות את ב"י:
רש"י
ואהליאב. מִשֵּׁבֶט דָּן מִן הַיְרוּדִין שֶׁבַּשְּׁבָטִים – מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת – וְהִשְׁוָהוּ הַמָּקוֹם לִבְצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַשְּׁבָטִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּ' וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל (איוב ל"ד):