וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר׃
רמב"ן
וטעם ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן שעשו הרמונים לתת אותם על שולי המעיל סביב, ועשו פעמוני זהב טהור, וישימו הפעמונים בתוך הרמונים קודם שיתנו אותם במעיל, והנה הפעמונים בתוך הרמונים בתלוש, וישימו הרמונים על שולי המעיל סביב והפעמונים בתוכם ולכך כפל הכתוב בתוך הרמונים פעמים, כי היו בתוכם מתחלה ובשעה שתלו אותם על שולי המעיל סביב. וגם זו ראיה למה שפירשנו בסדר ואתה תצוה (רמב"ן על שמות כ״ח:ל״א):
אור החיים
עַל שׁוּלֵי וְגוֹ׳. מִכָּאן אֲנִי מְדַיֵּק שֶׁהָאֱמֶת הוּא כְּהַסּוֹבְרִים שֶׁהַפַּעֲמוֹנִים הֵם בְּשׁוּרָה עִם הָרִמּוֹנִים וְלֹא בְתוֹכָם מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּים הַכָּתוּב נְתִינַת הָרִמּוֹנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל, וְאַחַר כָּךְ אָמַר מַעֲשֵׂה הַפַּעֲמוֹנִים בִּפְנֵי עַצְמָן ״וַיִּתְּנוּ אוֹתָם תּוֹךְ הָרִמּוֹנִים״. וּמֵעַתָּה אִם הַפַּעֲמוֹן תּוֹךְ הָרִמּוֹן מַמָּשׁ, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״עַל שׁוּלֵי״ אַחַר שֶׁכְּבָר קָדַם וְאָמַר שֶׁהָרִמּוֹנִים הֵם עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל? זֶה בָּזֶה תָּלוּי. וְתָמֵהַּ אֲנִי עַל רַמְבַּ״ן שֶׁפָּנָה מִדֶּרֶךְ זֶה, וּמַה שֶׁיִּשֵּׁב שֶׁלֹּא נָתַן הָרִמּוֹן בַּמְּעִיל עַד שֶׁנָּתַן בְּתוֹכוֹ הַפַּעֲמוֹן – הַכָּתוּב יַגִּיד הֵפֶךְ זֶה. וּמִמַּה שֶׁאָמַר כִּי לָזֶה כָּפַל לוֹמַר ״בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים״ פַּעֲמַיִם, קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב לְצַוּוֹת שֶׁיִּתֵּן הָרִמּוֹנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל קוֹדֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַפַּעֲמוֹנִים וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר לוֹמַר פַּעֲמַיִם ״בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים״ לְרַבּוֹת שֶׁיִּתְּנֵם קוֹדֶם. וּפָשׁוּט הוּא שֶׁהָרַב לֹא דָּק יָפֶה כְּמִנְהַג זְכוּת עִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ.
העמק דבר
ויעשו על וגו׳. כאן לא סיים המקרא עוד הפעם על שוליו כמו בצווי דשם הוא לפי פי׳ הרמב״ן וכמש״כ שם וכאן מיירי לפרש״י: