שמות לט:כה מפרשים: אור החיים, הטור הארוך, העמק דבר והכתב והקבלה

בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר כֵּן, לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ מְכֻוָּנִים הַפַּעֲמוֹנִים כְּנֶגֶד הָרִמּוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַפַּעֲמוֹן מָשׁוּךְ לְצַד מַטָּה אוֹ לְצַד מַעְלָה, אֶלָּא גּוּפוֹ שֶׁל פַּעֲמוֹן לִפְנֵי הָרִמּוֹן וְעוֹמֵד בְּשׁוּרָה, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מִתְחַיֵּב מֵאָמְרוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה ״הַפַּעֲמוֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים״, כִּי זֶה בָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָרִמּוֹנִים בְּתוֹךְ הַפַּעֲמוֹנִים. עַל זֶה הָאוֹפֶן תַּתְחִיל הַשּׁוּרָה בְּפַעֲמוֹן וּלְפָנָיו רִמּוֹן, כְּפִי זֶה יִהְיוּ הָרִמּוֹנִים בְּתוֹךְ הַפַּעֲמוֹנִים, כִּי הַמְּעִיל לֹא הָיָה מְחֻבָּר מִלְּמַטָּה סָבִיב לוֹמַר שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ אֵלּוּ תּוֹךְ אֵלּוּ כָּל שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּמִסְפָּר, אֶלָּא מְחֻלָּק הָיָה לִשְׁנַיִם, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא עָשָׂה בַּבְּרַיְתָא מִסְפַּר הָרִמּוֹנִים כַּפַּעֲמוֹנִים כִּי הֵם יוֹתֵר מֵהֶם (זבחים פח,ב).

ויתנו את הפעמוני' בתוך הרמונים. פי' בעודם בתלוש קודם שחברום במעיל נתנו הפעמונים בתוך הרמונים. וכתב פעם אחרת: בתוך הרמונים. לומר שנתונים בתוכם תחלה וגם לאחר ששמו הרמוני' על שולי המעיל סביב היו הפעמונים בתוכם:

על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים. הוא מיותר. וע׳ רמב״ן שדייק מזה כדעתו שהיו הפעמונים בתוך הרמונים ממש ולא כרש״י ורמב״ם. ועדיין לא יישב על הנכון דמה נצרך הכתוב להשמיענו שהיה גם אח״כ כשנתלו על שולי המעיל בתוך הרמונים. והלא כבר נעשו כך קודם שנתלו על המעיל. אלא העיקר כמ״ש בצואה דמשמעות הכתוב כרש״י ורמב״ם ז״ל שהיה ביני הרמונים. אבל א״כ היה ראוי לכתוב בין הרמונים וכן בצווי היה ראוי לכתוב ופעמוני זהב ביניהם סביב. אלא ע״כ צ״ל דהיו הרמונים גדולים מן הפעמונים. וכשהיה הפעמון אצל הרמון נתכסה ממנו ולא היה נראה כ״כ מש״ה כתיב בתוך הרמונים ועתה מתפרש יפה זה המקרא. דבאמת הייתי מפרש מדכתיב בתוך הרמונים ולא בין. כדעת הרמב״ן שהיה בקרב הרמונים. מש״ה מפרש הכתוב על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים. דאלו כהרמב״ן היה ניתן הפעמון בתוך הרמון כשהוא ביד האומן ואח״כ נתלו. אבל לפי דעת רש״י היה בפ״ע אלא שהרמון כסה אותו כשהיו שניהם ניתלים על שולי המעיל: