וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
פענח רזא
ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש, כבר כתבנו בפ' תצוה כי של כהן הדיוט קרוי מגבעת ושל כהן גדול קרוי מצנפת, ואל יקשה לך ע"ז דביומא מצינו גבי פייס שקורא לשל הדיוט ג"כ מצנפת דאמר נוטל מצנפת של א' מהם, דלשון תורה לחוד ולשון חכמי' לחוד ולכהן גדול נשאר מקום שני תפילין בין המצנפת ובין הציץ שהציץ הי' עולה למעלה לראש קצת כשיעור תפילין אחת ונשאר מקום אחד להניח תפילין אבל לכהן הדיוט הי' המגבעת עמוק ויורד למטה הרבה ותופס מקום של תפילין אחד (וזה שנקרא פארי מגבעות בעבור שתופס מקום א' של תפילין הנקראים פאר) ולא נשאר פנוי כ"א מקום א' לתפילין למטה והמגבעת שלו הי' קשור תחת הגרון כדכתיב וחבשת להם מגבעות ובמצנפת לא נשאר כן, מהר"ר משה:
רש"י
ואת פארי המגבעת. תִּפְאֶרֶת הַמִּגְבָּעוֹת – הַמִּגְבָּעוֹת הַמְּפֹאָרוֹת: