וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)
פענח רזא
כאשר צוה ה' את משה הזכיר שם משה כ"כ מפני שאמר משה מחני נא מספרך וגו' וא"ל הקב"ה חייך שאני מרבה לכתוב שמך בספרי, וע"ד המדרש במשל למלך שצוה לעבד לבנות לו פלטין וכן עשה וכתב העבד שמו של מלך על כל דבר ודבר וכו' לכן כשקרא גם המלך מיד לעבדו להכניסו לפלטין גם הוא הרבה לכתוב שמו, מר' אשר הלוי דודי:
מדרש לקח טוב
האבנט ארכו שלשים ושתים אמה, והוא של כלאים, שנאמר ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן (שמות לט כט), (יג) שש כיתנא, תכלת עמרא.
רשב"ם
ואת האבנט שש משזר - בדבר הזה נחלקו רבותינו אם מדבר מאבנט של הדיוט או בכהן גדול לבדו.