וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
רש"י
את גגו. זֶה הָיָה לוֹ גַּג, אֲבָל מִזְבַּח הָעוֹלָה לֹא הָיָה לוֹ גַּג אֶלָּא מְמַלְּאִים חֲלָלוֹ אֲדָמָה בְּכָל חֲנִיָּתָן:
בכור שור
ועשית לו זר זהב. לכסות עובי הלוח שכשכיסה הקורות עדיין עובי הלוח אינו מצופה ועושה כמין זיר לכסותו:
ברכת אשר
וצפית אתו זהב טהור... זר זהב סביב. שוב אני שואל את עצמי, אימתי נאמר בפרשות אלה: זהב טהור, ואימתי: זהב. בדקתי מתחילת פרשת תרומה עד כאן, ולא מצאתי תשובה, וגם לא מצאתי, מי ישאל. (פ' תצוה תשס"ב) וראה מש"כ למעלה (כה, יא)