וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃
רש"י
בהיטיבו. לְשׁוֹן נִקּוּי הַבָּזִיכִין שֶׁל הַמְּנוֹרָה מִדֶּשֶן הַפְּתִילוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ בַלַּיְלָה, וְהָיָה מְטִיבָן בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר:
בכור שור
והקטיר עליו אהרן. אהרן לאו דוקא כי הקטרת נעשית בכהן הדיוט כדאמ' חדשים לקטרת באו, תדע כתיב כאן ובהעלות אהרן את הנרות יקטירנה ולמעלה כתב גבי נרות באהל מועד יערוך אותו אהרן ובניו מי שכשר לנרות כשר לקטורת שתלה קטרת בנרות ואהרן לאו דוקא:
ברכת אשר
רש"י ד"ה הנרת, לוצי"ש בלעז, וכן כל נרות האמורות במנורה, חוץ ממקום שנאמר שם "העלאה", שהוא לשון הדלקה. ע"כ. ומסתבר שהכוונה לפסוק הבא, שם משמעות "נר" היא הפתילה שאותה "מעלים" - מדליקים, ולא הבזך ששמין בו את השמן והפתילה. (פ' תצוה תשנ"ג)