כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
פני דוד
כִּי תִשָּׂא אֶת־רֹאשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא־יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם:
פני דוד
ונתנו איש כפר נפשו לה'. רבינו בעל הטורים בפרפראותיו כתב ונתנו גם למפרע ונתנו כי מה שיתן יותן לו מאת ה'. ואפשר לרמוז במאי דתנן היו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס. והתוס' פ"ק דר"ה רמו לה מירמא אדתניא התם האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאזכה לעה"ב ה"ז צדיק גמור. והרב מהר"ש פרימו פריק לה דמתני' איירי בגוף המצות אבל אם מוסיף בדבר שאינו חייב התוס' שרי לומר בשביל שאזכה לעה"ב ולחיי בני וכיוצא. דייקא נמי דקתני סלע זו לצדקה דכבר יצא י"ח צדקה כראוי לו והוא סול"ע סלע זו ע"מ וכו'. וזה רמז ונתנו ואם אחר ונתנו עוד יוסיפו ונתנו דבר שאינו חייב אז מצי למימר שאזכה לעה"ב וזהו איש כופר נפשו דבתוספת שרי:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
כי תשא את ראש בני ישראל. יובן בס"ד ע"ד מ"ש בגמ' דהוריות מלכי ישראל מושחים אותם כמין כי ע"ש וז"ש כי תשא כלומר כמין כי תשא את ראש בני ישראל הוא המלך שהוא ראש בני ישראל כלומר ההתנשאות שלו שהיא המשיחה תהיה כמין כי: