וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
אוהב ישראל
ואל בנ"י תדבר לאמר שמן משחת קודש גו'. ואמרו חז"ל בגמ' (הוריות יב.) והובא בילקוט. כמין שתי טיפי מרגליות היו תלויין לאהרן בזקנו. תנא כשהיה מספר היו עולות ויושבות בעיקרי זקנו. ועל דבר זה היה משה דואג שמא מעלתי בשמן המשחה שהוא קודש. שנא' שמן משחת קודש גו'. יצתה ב"ק ואמרה כטל חרמון שיורד על הררי ציון גו' מה טל זה אין בו מעילה כו'. ועדיין היה אהרן דואג שמא משה אחי לא מעל ואני מעלתי. יצתה ב"ק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. מה משה לא מעל כו' עכ"ל:
שפתי כהן
והיה ז"ה, רמז על השמן שי"ב לוגין לא יחסרו לעולם, שכן אמרו במדרש ז"ל שנמשחו ממנו אהרן ובניו והמשכן וכל כליו והמלכים ועדיין כלו קיים, ולרמוז על י"ב שבטים שהם קיימין לעולם, על זה בא הרמז בז"ה לי לדורותיכם, שלא יאבדו לעולם כמו שי"ב שעות של יום וי"ב שעות של לילה וי"ב גבולין, זהו ז"ה יהיה, כל מנין ז"ה יהיה, וא"ת הרי בישמעאל נאמר שנים עשר נשיאים יוליד, הרי נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע ועל של ישמעאל נאמר עליהם נשיאים ורוח וגשם אין, תבקשם ורוח תשאם, והיו י"ב לצורך הקליפה, גם זה לעומת זה עשה אלהים:
רש"י
לדרתיכם. מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ לוֹמַר שֶׁכֻּלּוֹ קַיָּם לֶעָתִיד לָבֹא: