שמות מ:ג מפרשים: רש"י, ברכת אשר, חזקוני ורמב"ן

וסכת על הארן. לְשׁוֹן הַגָּנָה, שֶׁהֲרֵי מְחִצָּה הָיְתָה:

רש"י ד"ה וסכֹת על הארֹן, לשון הגנה, שהרי מחיצה היתה. ע"כ. כלומר הפרוכת. וקשה לי, כיצד מוכיח רש"י על משמעו של הפועל מתוך הבנתו שלו את תכלית העצם - הפרוכת. והשאלה אינה רק לגבי המתוֹדה של הפירוש, אלא גם לגופו - אף אם נאמר שהפרוכת נועדה להיות מחיצה, וזה ודאי, אינו מוכח מכאן לשון הגנה, שהרי למחיצה תכליות שונות, כגון הפרדה. וצ"ע. (פ' פקודי תשמ"ט)

וסכת על הארן. לשון מסוכה ומחיצה כמו הנני סך את דרכך.